ע

שהכתר נק' בחי' ממוצע¹⁵ בין המאציל לנאצלי' וענין הממוצע שלו היינו שיש בו מב' הפכי' ממהות ועצמות המאציל וממהות הנאצלים כידוע ומצד שהוא כלול מעצמות המאציל לבד הנה הוא למעלה עדיין מגדר התחלקות לי"ס וי' לי' עד שבכללם הוא מספר מאה כידוע אלא מתחלק עד אין שיעור וגם מה שמתחלק כאלו אינם במציאות כלל כנ"ל מפני שכלולין להיות בבחי' אור הפשוט של המאציל הנק' בוצינא חדא כו' וכנ"ל בפי' המאמר וכד תסתכל לא תשכח כו' אך מצד בחי' התחתונה שבכתר שהוא כלול מבחי' הנאצלים ג"כ להיות להם לראש ולשרש כידוע הנה הוא מתחלק לי"ס דוקא ויו"ד לי' עד שכללותם נק' מאה ואעפ"י שעדיין גם זאת ההתחלקות אינה בבחי' גילוי גמור אלא רק בבחי' שרש ומקור עדיין כי לכך נק' כתר על שהוא בחי' הכותרת והמקפת להיותו בבחי' מקור הנאצלים כו' מ"מ מאחר שהוא בחי' שורש ומקור לנאצלים בהכרח שימצא בו שורש כל פרטי התחלקות שלהם בכלל עכ"פ והוא מספר מאה כי מה שכל ספירה כלולה מי' בלבד זהו בדרך כלל בלבד כידוע וד"ל. וזהו פי' מאה שנה מאה הוא בחי' התחתונה שבכתר שמתחלק לי' ויו"ד לי' מצד שהוא שרש ומקור להן כו'[ednref_15_**] ופי' שנה שהוא ל' יחיד כאלו אינו אלא במספר א' דהיינו שנה א' בלבד היינו מצד בחי' הארת עצמות המאציל שיש בו שהוא למעלה מעלה מגדר התחלקות ליו"ד דוקא אלא או מתחלק עד אין שיעור או שכל ההתחלקות כלא חשיבי ואינם אלא כבוצינא חדא ושניהם אמת דאעפ"י שמתחלקים עד אין שיעור עכ"ז המה כלולים בתכלית היחוד להיות רק בבחי' אור א' פשוט בלבד וע"כ נק' מספר המאה כנ"ל רק בשם שנה אחת בלבד ע"ש בחי' היחוד שיש בו שאינו אלא כבוצינא חדא כו' ולהיות שהכתר הוא ממוצע מב' הפכים ע"כ הוא כלול מב' המדריגות יחד דהיינו שהוא כלול ממספר מאה וגם הוא בבחי' היחוד להיות נקראים רק שנה אחת מצד בחי' אור עצמות המאציל שיש שם שמייחד אותם בתכלית היחוד ותכלית ההתכללות וד"ל ובכל זה מובן פי' התחלת המאמר הנ"ל מאה שנה כולא חד קודב"ה דאתכליל מאתר עילאה סתימא דכל סתימי' הוא ברזא דמאה וביחודא חד כו' פי' סתימאה דכל סתימין היינו הארת עצמו' המאציל וקוב"ה וקודב"ה הוא בחי' אריך (או בחי' מל' שבכת"ר כו'). דאתכליל גם מבחי' עצמו' המאציל שנק' אתר עילאה ואעפ"כ הוא שרש וראש לי"ס הנאצלים ע"כ הוא ברזא דמאה ברכאן כו' ומ"מ הוא ביחודא חד מאה שנה כולא חד כללא דכולא כו' וד"ל[ednref_16_*].