סט

הוא בא' מב' פנים הנ"ל או שהוא מתחלק לאין שיעור או שאינו אלא אור א' פשוט כו' והרי לפי הנראה ב' פנים הללו הפכיי' מ"מ כאשר ישכיל המשכיל בזה יבין שאינם הפכיי' כלל ואדרבא היא הנותנת דלפי שהוא מתחלק לאין שיעור מזה מוכרח לומר שגם הוא אינו אלא אור א' פשוט והכל ענין א' והא בהא תלי' דלפי שהוא אור א' פשוט ע"כ מתחלק לאין שיעור כו' ואעפ"י שלכאורה תרתי דסתרי המה באמת אינם סותרים כלל ודבר זה מפורש ומבואר היטב במא'12 הזהר הידוע דהמשיל ענין זה האור דכתר עליון כהאי בוצינא דאתפשטת מיני' נהורא לכל סטר כו' וכד תסתכל לא תשכח אלא בוצינא חדא כו'[ednref_13_*], ביאור ענין המאמר שהמשיל לאור הנר המבהיק ויוצאים ונמשכים ממנו לכל צד כמה וכמה ניצוצות אור שאעפ"י שיתחלקו לכמה ניצוצו' כולן כלולין ומיוחדין בנר היחידי ונחשבי' רק על שמו וזהו באמרו וכד תסתכל לא תשכח אלא בוצינא חדא כו' והטעם הוא לפי שטבע האור להתחלק לכמה חלקים ניצוצות עד אין שיעור לריבוי אורות המדליקים ממנו ומ"מ אור הנר עצמו עדיין נשאר בפשיטותו כמו שהוא ואין התחלקות הזאת גרם לו התחלקות והוא מפני שהוא פשוט בטבעו וע"כ גם מזה הטעם יתחלק לאין שיעור כו' והמשל הזה אעפ"י שהוא גשמי ג"כ13 להבין בדוגמא דדוגמא מזה למשכיל למעלה בעצמות אור המאציל אעפ"י שהוא באמת אור א' פשוט כו' אבל מטעם זה הנה זאת היא הסיבה דוקא לריבוי ההתחלקות עד אין שיעור כו' וא"כ ממילא מובן שגם מה"ט אעפ"י שכ"כ נתחלקו לרבבו' מדריגות מ"מ עדיין אור א' פשוט וכולן בטלין ומבוטלין בפשיטו' האור כאלו לא נתחלקו עדיין כו' והרי א"כ מזה מובן שאין ב' הפכים הנ"ל סותרים זא"ז כלל אלא אדרבא שניהם ענין א' ממש והא בהא תלי' כנ"ל וד"ל והיינו פי' אנת חד ולא בחושבן י"ס מטעם הנ"ל[ednref_14_*] וד"ל,

הערות

  1. 12. במא' הזהר : ראה זח"ג רפח, א.
  2. 13. ג"כ : בבוך 1001 נוכל. [edn_13_*] בוצינא חדא כו' : בכת"י 70 הגה"ה בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ: (ז"ל באדר"ז דף רפט ע"א כבוצינא דאתפשטן מיניה נהורין לכל עבר ואינון נהורין דמתפשטין כד יקרבון למנדע לון לא שכיח אלא בוצינא בלחודו עכ"ל). [edn_14_*] הנ"ל וד"ל : בכת"י 1156 הגה"ה בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ: ועתה יובן מ"ש הזהר מאה שנה קוב"ה דאתכליל מאתר עילאה סדכ"ס במאה פי' קוב"ה הוא בחי' אור הכתר שהוא ממוצע בין המאציל לנאצלים (ועל היות בו מבחי' תחתונה שבמאציל נק' קדוש ל' הבדלה שמובדל בערך מהעולמות ועל היות בו מבחי' שרש הנאצלים נק' ברוך ר"ת ראש ומקור כל ברכה ר"ל מקור ההמשכה לנאצלים) וזהו דאתכליל מאתר עילאה פי' א"ס ב"ה שהוא סתימ' דכ"ס ולכן הוא ברזא דמאה שהוא למעלה מבחי' המספר די"ס עשר ולא י"א כו' והיינו משום שבא"ס ב"ה נאמר בזוהר כבוצינא דא דאתפשטין מיני' נהורין לכל סטר בחי' ומדריגות בלי קץ ממש ולא עשר לבד ולכן הכתר שיש בו מבחי' התחתונה שבמאציל הוא למעלה מן העשירות שהם בחי' י"ס משא"כ באו"א אמר אח"כ עשרים שנה שכל א' יש בו י"ס עשר ולא ט' כו' (אך צ"ל דא"כ הי' ראוי להיות ההתחלקות מבחי' כתר בלי קץ ומספר כלל ולא מאה לבד. והענין הוא דלפי.
  3. 14. ברוך ר"ת : ראה ערה"כ (לבעל סדה"ד) מערכת ברוך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.