סז

והנה להבין כללות ענין המאמר ובפרט בעיקר כוונות המאמר במה שפי' ענין מאה שנה כנ"ל, יש להקדי' תחלה פי' ענין המאמר הידוע אנת⁴ הוא חד ולא בחושבן כו' אפיקת עשר תיקונין וקרית לון י"ס כו' וי"ל תחלה למה נקראו בלשון ספיר⁵ה דוקא כי לשון ספירה הוא ענין בהירות כמו מראה שנראין בה מפני בהירת הזכוכית כו' והוא מלשון ספיר כידוע[ednref_8_*] הנה** אע"פ^** שמבואר בלק"א ⁶ שהמדות והשכל שהן נחשבים בחי' עצמות הנפש היינו לגבי לבושין דהיינו מחדו"מ כו' אבל לגבי עצמות הנפש גם הן נחשבים רק בחי' לבוש לבד ועכ"ז יש ביניהם הפרש. וביאור הדבר הנה אנו רואים שהשכל באדם אינה אלא כמו בחי' כלי בלבד לגבי עצמות הנפש כי כשירצה איזה דבר יפעול הדבר ע"י השכל שישכיל איך לעשות הדבר א"כ אין השכל רק כמו ענין ממוצע לבד לחבר הנפש ולהביא לידי פעולת סוף המעשה כו' וה"ז כמו שיתלבש האדם בלבוש כן תתלבש הנפש בחכ' בשביל איזה פעולה כו' והשכל נחלק לג' חלקים חב"ד וגם הן ע"ד הזה ומן השכל נחלק עוד לג' חלקים אחרים והן המדות חג"ת שנמשכים מן השכל כידוע וגם הן ע"ד הנ"ל דהיינו שהשכל מתלבש במדות כו' והמדות מתלבשי' במחדו"מ כנראה בחוש שכל מה שיעלה בלבו מיד יהרהר במח' כו' והמחדו"מ נק' לבושים הנפרדים לגמרי כו' כמ"ש כלבוש תחליפם⁷ משא"כ המדות והשכל נק' גופא^**** אעפ"י שהן כמו בחי' לבוש לגבי עצמות הנפש מ"מ הן מתאחדי' עם הנפש והן נחשבים מ"מ לעצם א' יותר כהתאחדות** הגוף עם חיות הנפש המלובש בו^** וכמ"ש במ"א[ednref_9_*]. והנמשל מכ"ז יובן למשכיל למעלה בי"ס העליונות חב"ד ומדות כו' שנק' יו"ד תיקונין הטעם שנק' תיקונין[ednref_10_*] לפי שלגבי עצמות אור הא"ס שמלובש בהן אינם אלא כמו ענין בחי' כלי הממוצע שעל ידו יפעול הפועל את הפעולה כנ"ל במשל השכל לגבי נפש וזהו פי' תיקונין מפני שעל ידם יפעול פעולת שפע ההמשכה לכל העולמות וזהו פי' אפיק'