סג

תרין ריעין דלא מתפרשי' שהוא התחדשו' מאין לי"ש בתמידיות כי החכמה מאי"ן תמצ"א ובינה היא רחובות הנהר²⁵ עליון שנק' בחי'²⁶ י"ש כמ"ש להנחיל²⁷ אהבי י"ש כנודע, ודרך כלל נק' עולם האצי' ²⁸ בחי' חכמה ובריאה בינה כי אימא מקננא בבריאה²⁹ וז"א ביצירה כו' כנודע וזהו ההתחדשות מאין ליש של הנבראי' המחודשי' ממל' דאצי' והכל עולה בסגנון א' וד"ל.

הוי"ה אחד זהו יחוד זו"ן דאצי' ע"י עבודת האדם להוסיף אור א"ס ב"ה בז"א שלא כדרך הדרגת ההשתלשלות אזי עי"ז מתיחדים ט"ס דז"א ביחד כו' שמאחר שמתגלה עליהם אין האמתי שלמעלה מההשתלשלות דקמי' כחשיכה כאורה שוי' באין ערוך אליו ולא ימצא נגדו יתרון העליון על התחתון כו' לזאת מתבטלי' המדות דז"א דאצי' לגמרי ומתאחדים ביחוד והתכללות אמיתי כאחד וזהו א"ח ד' כמארז"ל תמליכהו בד' רוחות וז' רקיעים³⁰ כו' וכמו ששמע ממורו (ה"ה דמעזיריטיש ע"ה) ביאור מלת אין ערך³¹ שדקמי' כל אפי שוין כחשיכה כאורה³² דאל"כ הרי יש לו ערך שהעליון מתייחס אליו בקירוב יותר מן התחתון, והמשל בזה מגדר מספר הגשמיי ואין מספר שהוא בחי' אין סוף שאין לו תכלה כלל שמוכרחי' לומר שבא"ס שאינו בגדר מספר כלל שם הרבבות והיחידות שוין בערך אחד דאל"כ שנאמר שהרבבות ימצאו מעטי' מיחידות הרי הוא בגדר מספר ויש לו גבול ותכלה מאחר שהרבבות מעטי' מן היחידות, עד"מ באלף אלפים (מילי ן) ימצאו הרבבות מאה והיחידות אלף אלפים ועד"מ אף במספר גדול שלא ימנה ולא יספר מרוב מאחר שהוא בגדר מספר גבוליי אזי ימצאו הרבבות בערך מעטי' מהיחידו' כנ"ל משא"כ באין סוף שאין לו תכלה כלל ואינו בגדר מספר הרבבו' ישתוו בערך אחד עם היחידו' מה דלא סגי בלא"ה כנ"ל. וכמ"כ למעלה בעצמו' א"ס ב"ה שאין ערוך אליו מוכרח להיות תכלית העילוי שבנאצלי' שוה בערך א' קמי' כלא חשיב כמו הפחות שבעשי' דאל"כ הרי יש לו ערך שזה קרוב יותר מזה כנ"ל וכדכתיב כחשיכה כאורה שמשתווים האור והחושך בערך א' במשקל ופלס א' בבחי' הביטול דכלא חשיבי ואין ערוך אליו כלל כדכתיב ישת³³ חשך סתרו שאפילו אור צח ומצוחצח אתחשך קמי' כו' וכתיב גם חשך לא יחשיך³⁴