ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"ו ח"אשמע ישראלס

ס

מקומו' שהיום קצר מאד והלילה גדולה מאד, ויש מקומות שהיום גדול מאד והלילה קצר מאד הכל לפי המקום והזמן ההוא אם השמש זורח שם במוקדם או במאוחר וכן בשקיעתה כו' כידוע לחכמי התכונה.

ואעפ"כ זמן ק"ש שתיקנו חז"ל הוא בכל מקום בשוה דהיינו ברביע היום כו' ואע"פ שבזמן ק"ש של מקום ההוא הוא במקום זה עדיין לילה ואפילה כו' וכנודע שבזמן הבוקר בעלות השחר זמן ק"ש אתער בוקר דלעילא בוקר דאברהם6 שאז מתגלה מדת החסד עליון למטה. וא"כ אם זמן אינו נברא איך יתחלק החסד עליון בשינוי הזמן במקום זה מתגלה קודם ובמקום זה באיחור זמן מה מאחר שהזמן הנה ישנו למעלה ג"כ הרי עת וזמן א' הוא להתגלות הח"ע והי' מצטרך להיות בכל המקומות בשוה בזמן א' קריא' שמע כו', וכן בענין קידוש השבת שא' רבי יוסי יהי' חלקי ממכניסי שבת בטברי'7 וממוציאי שבת בציפורי שבטברי' מכניסין השבת קודם לצפורי ששם עדיין חול וכן בציפורי מוציאי' השבת באיחור זמן שאז שבטברי' נעשה חול ובצפורי חל עדיין קדושת שבת כו' ואיך יתכן למעלה בקדושת השבת שיהי' תלוי בשינויי הזמן שלמטה של המקומות המשונים, ואיך יתחלק לחלקים של הזמן המשונה בהמקומות שלמטה שממ"נ איך שהוא למעלה בזמן א' כך הי' צ"ל למטה בכל המקומות בשוה בטברי' שאז יתחייב מיתה בעשיית מלאכה מאבות מלאכות ובציפורי יהי' מותר וכן להיפך כו'. אך הענין שבאמת עיקר התהוות הזמן הוא למטה שמשתנה לפי אופן שינוי המקומות בשינוי סדר זריחות השמש ושקיעתה במקום ההוא, אבל למעלה באצי' הוא למעלה מהזמן הצופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת, רק שינויי הזמן שלמטה בחול ושבת וי"ט לילה ויום קיץ וחורף הוא למעלה השינוי בהספירות עליונות ששרש השבת שלמטה הוא למעלה ספי' <מד>

מלכות כי בו שבת וינפש8, ושיתא יומין דחול הם ו' מדות9 שהם ו' ימי המעשה כו' והם הם מקוריים לסבת התהוות שינויי הזמן שלמטה בו' ימי המעשה ואח"כ בא שבת בא מנוחה10 כו' אך למעלה השינוי הזה אינו בבחי' הזמן זולתי בספירות שיו"ט מקבל מספי' א' ושבת מספי' אחרת וששת ימי המעשה מספירות אחרי', והספירו' האלו המשוני' נכללי' ונסקרי' בסקירת החכמה עליונה דאצי' בסקירה אחת שהחכמה איננה בגדר זמן כלל שלא יתכן לומר עליה סבת הזמן כ"א הכל נכללי' כאחד בסקירה א' בלי שיהוי זמן מה ואין מוקדם ומאוחר שזהו צופה ומביט עד סוף כל הדורות (כענין הראי' הגשמיו' על גוש גשמיי שההבטה בהעין תופס כל עצם הדבר ההוא בלי קדימת ראש וסוף כלל ואין בו מוקדם ומאוחר כמשנ"ת במ"א).

הערות

  1. 6. אתער בוקר דלעילא בוקר דאברהם : ראה זהר (רעיא מהימנא) משפטים קיט, ב. תקו"ז תכ"ב (סז, א). וראה תו"א יב, א.
  2. 7. שא' רבי יוסי יהי' חלקי ממכניסי שבת בטברי' : שבת קיח, ב.
  3. 8. כי בו שבת וינפש : ראה בראשית ב, ג. תשא לא, יז.
  4. 9. ושיתא יומין דחול הם ו' מדות : ראה גם תו"ח נח סא, ב ואילך. שמות תריט, ב.
  5. 10. בא שבת בא מנוחה : פרש"י עה"פ בראשית ב, ב. פרש"י ד"ה ויכל — מגילה ט, א. (וראה ב"ר פ"י, ט). תוד"ה חצבה — סנהדרין לח, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.