נז

מחיצוניות הכלי' דאצי' נק' הכל בשם עצמותו דאיהו וגרמוהי והעלמין דילי' חד ממש בתכלית היחוד, ומבשרי אחזה שכל הענפים והכחות המסתעפים מהנפש אף בחי' כחות חיצוניות שלה הם הכל מיוחדים עמה בתכלית היחוד שנקראו על שמה ששייכים אליה ולא לזולתה כמו כח הראי' הנמשך מהשכל בכלי העין שאף שהשכל הוא כלי העצם של הנפש וכמ"כ הכח הראי' וכלי העין כולם שייכי' לה וכן כל אברי הגוף כולן או כמו כשהאדם מצייר בדעתו מין תפוח שהתפוח המצוייר בדמיון מחשבתו אין לו ערך אל התפוח הגשמי שזהו מחשבתו של האדם המיוחד עמו ושייך אליו ולא לזולתו אך למעלה באצילות ימצא ענפים כהנה רבות ותולדותיהן כיוצא בהן שכולם מיוחדים במאצילן ב"ה שאף העולמות המסתעפים מחצוניות הכלי' מיוחדים עמו דהיינו כמ"ש באדר"ק כל נימא ונימא²⁸ להיט בתליסר אלפי עולמות כו' דהיינו שמחצוניות כלי החכמה דאצי' יסתעפו הנימין והשערות ומכל נימא ונימא יתהוו עלמין אין מספר שכולם כאחד מיוחדי' במאצילן ב"ה שהם בחי' אלקות ממש דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כנודע שיש אף בחי' דומם באצי' וכנ"ל במשל ציור האדם בכל הנפעלים דעשי' שהמחשבה של כל הנפעלים דבי"ע הוא באצילות וזהו ממש מקור חיותן <מא>

כמ"ש במ"א וכולן אף הדומם דאצי' מיוחדות עמו בתכלית היחוד וד"ל וזהו אנת הוא דאפיקת כו' דה"א מאחר שעצמות המאציל מרומם לבדו עד שאין ערוך אליו הם בחי' נפרדים ממנו ממש, לזאת קמל"ן אליהו ז"ל שבמקום גדולתו²⁹ שם אתה מוצא ענוותנותו שאנת הוא דאפיקת כו' ומיוחד עמהם בתכלית היחוד דאיהו וגרמוהי חד כנ"ל וד"ל.

חד אריך וחד קציר וחד בינוני, פי' מדת החסד³⁰ עליון דרועא ימינא היא ארי"ך שמתפשט במורד מאד למטה, שנמשך באורך משך השפע למטה מטה שזהו טבע מדת החסד הפשוט להתפשט בלי די אף למי שאינו הגון כמ"ש אברהם אע"ה לו³¹ ישמעאל יחיה לפניך כו' ולכך נק' בשם ארי"ך מצד התפשטות באורך משך השפע מאד למטה מטה אף למי שאינו הגון וכדאי אליו כנ"ל. וחד קצי"ר, היא מדת הגבורה והדין צדק שלמעלה שהיא היפך החסד שטבעה לקצר ולצמצם השפע ולמנוע שלא יתפשט באורך משך כ"כ למטה אף למי שאינו כדאי והגון שזה הדין צדק שלמעלה שמדת הדין מונע החסד שלא יגיע לזה שאינו הגון ונתחייב עפ"י דין שלמעלה כו'. וחד בינוני, זהו מדת הת"ת הממוצע המכריע ביניהם שכוללם שניהם יחד, דהיינו שמטה כלפי גבורה בזה שלא תתפשט החסד יותר מדאי אף למי שאינו הגון מצד טבע החסד בלבד מאחר שאינו כדאי לו עפ"י מדת הדין עליון, אך אעפ"כ מטה כלפי חסד בזה שלא יהי' מדת הגבורה מקצר השפע ומונעה לגמרי כ"א תתפשט אליו מצד מדת הרחמנות שאמת שאינו כדאי אבל אעפ"כ גדלה הרחמנות עליו כו' ולכך נק' בשם בינונ"י שכולל שניהם יחד ומכריע ביניהם להעמיד על מזג השוה שלא יתפשט יותר מדאי מצד החסד גרידא ולא יתקצר יותר מדאי מצד