נב

אליהם בערך ויחס עפ"י רבוי ההשתלשלות שמסתעפי' מהם כנ"ל. אבל אנת הוא חד ולא בחושבן ומנין הע"ס דאצי' כ"א מרומם לבדו בבחי' אין ערוך כו' שאין להע"ס הנאצלי' ערך ויחס כלל אל המאציל ית' יותר מערך הדומם דעשי' לגבי חכמה דאצי' שיש לו ערך עפ"י רבוי ההשתלשלות שנסתעף ממנה רק שרחוק מאד ממנה אבל ע"ס הנאצלי' לגבי עצמו' המאצי' אין להם ערך ויחס כלל שישתוו בבחי' חשיבו' הביטול כמדרגה התחתונה שבכל ההשתלשלות הוא הדומם דעשי' שאין להם יתרון וחשיבות עליו נגדו כלל דקמיה כחשיכה כאורה כו' השוה ומשוה קטן וגדול בערך הביטול דכלא קמיה כלא חשיב בשוה כנ"ל ולזאת המשכת ע"ס הנאצלי' מהמאציל ב"ה הי' בלתי אפשר להתמשך עפ"י סדר והדרגות ההשתלשלות כאופן המשכת ע"ס דעשי' מהנאצלי' ברבוי הצמצומים של סדרי ההשתלשלות מפני שע"ס דעשי' נערכי' אליהם ומתיחסיי' אליהם עפ"י ההשתלשלות כנ"ל משא"כ ע"ס הנאצלי' שאין להם ערך ויחס כלל כנ"ל.

אך הענין שבאמת בלתי אפשר היה להמשכת ע"ס הנאצלי' מהמאציל ב"ה זולתי הצמצום שהי' באור אין סוף ב"ה כמ"ש בע"ח²⁰ שתחלה היה האור מלא כו' ואח"כ נתצמצם האור להיות נעשה חלל ומקום פנוי כו' ואח"כ נמשך קו וחוט דק מאור א"ס כו' ע"ש שזה הצימצום הגדול גרם לסבת יכולת המשכת ע"ס הנאצלי' מן המאציל ב"ה מצד שצמצום גדול ועצום כזאת לא הי' בכל סדרי ההשתלשלות דבי"ע כמשי"ת בע"ה לקמן.

אך תחלה נבאר מלת או"ר אין סוף.

הנה כתיב ויעש²¹ גו' לשני המאורו' הגדולי' כו' וכתיב ויקרא [אלקים] לאור יום כו' שמאור הוא בלה"ק עצמות הדבר מקור האו"ר המתפשט הימנו דהיינו <לו>

גלגל העצמי של השמש וירח נק' מאורו"ת שהם מקור העצמי של האור המתפשט מהם ואור נק' הזיו המתפשט על הארץ ולדרים ממאור השמש וזהו ויקרא לאור יום²² שמה שביום יאיר האור והזיו השמש נק' בשם או"ר שהוא ההתפשטות והגילוי שלה שמתגלה הארת עצמו' המאור ההיולי כו', וכן מבשרי אחזה בנפש האדם שהוא בעצם היולי בחי' המאור העצמיי והאור הוא החיות והזיו המתפשט ממנה דהיינו כשמתלבש בהגוף יחי' הגוף ממנה, שהכח והחיו"ת המתפשט ממנה להחיות הגוף אף טרם בואה לגוף שהי' עדיין בהעלם ובכח בלבד נק' בשם אור שהוא כח ההתפשטו' שלה שיש בה בכח להחיות הגוף כשתתלבש בו (אבל אין זה כח החיוני בחי' מהותה ועצמותה כי הרי יכולה להחיות כמה גופי"ם ע"י הגלגולי' שהיא נצחי כו') נק' אור וזיו שלה וכן כח הראיי' המתפשט מהשכל להתלבש בכלי העין לראות הנראה שהכח הזה הוא האו"ר המתפשט מן השכל והשכל עצמו הוא המאור העצמי כו' וזהו הכלל