נ

ששרש שרשם הם בחי' החסדי' שלמעלה שמהם יסתעפו בחי' המתיקות בתפוחים, והתפוחי' החמוצי' יש להם מזל אחר ששרשו ממקור אחר מבחי' הגבורו' עליונו' עד שלא אפשר למז"ל זה לגדל המין ההפכי ממנו שלעולם לא ימשכו התפוחים מתוקי' מהמז"ל ששרשו מהגבורו' עליונו' וכן להיפך, כ"א זיני' בתר זיני' אזלא שהמזל ששרשו מבחי' החסדי' יוגדלו התפוחי' המתוקי' כו' וכן להיפך, אבל אין סברא לומר שזה הטעם מתיקות הגשמיי הנרגש בתפוחים הגשמי' הוא נמצא במקורן הכוכב והמזל שלהן, שיהי' הכוכב שלהן מתוק כו' כ"א הכוכב הוא מקור המתיקות הגשמיי שבתפוח הגשמי מאחר שהוא נפעל ממנו אבל מציאות המתיקו' שבכוכב הוא רוחניי באופן אחר ממש לא מיניה ולא מערכו כלל וכמו המתיקות הנמצאת בשכל שכשישכיל האדם איזה השכלה חדשה שימצא המצאה חדשה באיזה חכמה בתחלת נביעו' המושכל המחודש ההוא פתאום בשכלו יתפעל בשעשועים ותענוג גדול ממתיקות וערבות המושכל ההוא שזה המתיקות והערבות שבמושכל הוא רוחניי ולא מערך המהות המתיקות הגשמיי שבתפוח שערב לחיך גשמיי הטועם וזה יערב לחי"ך רוחניי בחי' כח השכלי שלו שטועם טעם מתיקות החכמה כו' אך אעפ"כ נק' כולם בשם דבר כוללי אחד שם מתיקות, רק זה מתיקות רוחניי מטעם רוחניי וזה מתיקות גשמיי מטעם גשמיי אף שרחוקים זמ"ז במעלה ומדרגה, וכן במדות ימצא בחי' המתיקות והערבות משמיעת הנגונים מכלי שיר שערב להשומע מאד בהרגשת טעם מתיקות בהניגון המופלא ההוא שיתפעל לבבו ממנו בשמחה ותענוג שזהו המתיקות שבמדו' שהוא ג"כ רוחניי ואינו ממהות המתיקו' גשמיי שבטעמים גשמים, רק כולם נערכים בערך אחד עפ"י רבוי ההשתלשלות שממתיקות הרוחניי יסתעף ברבוי ההשתלשלות בחי' המתיקות הגשמי שבטעמי' גשמיי' ששם הכוללי של כולם הוא מתיקו"ת כנ"ל כך המתיקות שבמזל המגדל <לד>

תפוחים מתוקים הוא רוחניי וממנו יסתעף המתיקו"ת הגשמיי שבתפוחי' גשמיי' כו' וד"ל.

כך עד"מ למעלה ממש, בבחי' מהות החכמה דאצי' שמתוארת בשם הכוללי של החכמה הנמצאת בבי"ע אבל באמת היא לא מערכם ומהו' כלל, כ"א היא מקורן שממנה יסתעפו מהו' החכמות דבי"ע שמאחר שממנה יסתעפו ברבוי ההשתלשלות והצמצומי' רבים (שמתגשם השפע ע"י רבוי הצמצומים להשתנו' למהו' אחר ממש כנודע) והיא מקורן, לכך מתוארת ג"כ בשם התואר להיקרא בשם חכמה אבל באמת היא לא ממהותם וערכם כלל וז"ש אליהו אנ"ת חכי"ם ולא בחכמה ידיעא כנ"ל וד"ל. והנה כמו שהחכמה דאצי' היא לא ידיע"א כך כל הע"ס דאצי' הם אינם ידועים בערך הע"ס דבי"ע שאף המדות דאצי' אינם ידועים בערך המדו' הידועי' דבי"ע כמו מציאת מדת הרחמים שלמטה שמורגשי' אצלינו דכאשר יראה האדם את חבירו מדוכא ביסורין או שמכין אותו מכת אכזרי אזי יכמרו רחמיו עליו ויחם לבבו בהתפעלות הנפש עד שירע לבבו מאד מזה שלא יתכן כלל במדת הרחמים דאצי' דאיהו וגרמוהי חד¹¹ וכתיב אני הוי' לא שניתי¹² שלא ימצא בו בחי' השינויים והתפעלות ח"ו כלל ורחמנות זאת המורגשת אצלינו הוא בחי' התפעלות ונעשה