מח

מהותו ועצמותו ממש כי מהותו ועצמותו ממש מרומם לבדו ומתנשא מימות עולם פשוט בתכלית הפשיטות מושלל מגדר תוארים אלו כמאמ' אליהו ז"ל בסוף המאמר ולאו ביה מאינון מדות כלל ואין ערוך אליו והם ע"ס דאצי' הם בחי' הכלי' ולבושי' שלו אך הם מיוחדי' עמו בתכלית היחוד כי אצילו' הוא בחי' אלקות ממש דאיהו וגרמוהי וחיוהי חד כו' לכך נקראו בשם תיקוני"ן דתרגומו דלא⁵ ילבש גבר שמלת אשה דלא תתלבש גבר בתיקוני אתתא כו' (שהתרגום של שמלה הוא תיקון) והיינו שתיקוני אתתא הם תכשיטיה שהלבושי' התכשיטי' המקשטי' אותו נקראו בשם תיקונין בלשון ארמית והיינו שהתיקוני"ן הם הלבושי' המחוברי' אל העצם שתועלתן והתיקון שנסתעף מהם שעל ידם תתחבר העצם בזולתו ומבשרי אחזה שעשר ספי' שבנפש נק' בשם תיקונין שלה שהם הכלי' שלה המחוברי' עמה בתכלית היחוד כנ"ל שיסתעף מהם תועלת ותיקון לעצמות הנפש דהיינו שע"י הכלי' הללו היא פועלת פעולתה והוא ע"י התחברותה עמהם דוקא כמו כשחפץ להשכיל איזה השכלה נפלאה ולהתחכם בה אזי א"א להוציא הדבר מכח אל הפועל זולתי ע"י כלי השכל שבנפש, שהשכל שבנפש הוא בחי' הכלים שלה שנק' בשם תיקו"ן שלה דהיינו שעל ידו יהי' תועלת ותיקו"ן להנפש שתתחבר עם המושכל ההוא שחפץ בו שהכלי של השכל ישכילנו מה דלא סגי בלא"ה שא"א להנפש עצמה להוציא הדבר הזה מכח אל הפועל זולתי על ידו (כי עצמות הנפש פשוטה בתכלית הפשיטו' לזאת א"א לה להתחבר במושכל זולתי בכלי השכל) שמאחר שמיוחדת עם כלי השכל ומלובשי' בו ביחוד וחבור אמתי לזאת פועלת פעולתה עמו להיותה משכלת המושכל ההוא בכלי השכל שלה כנ"ל וכן המדו"ת הם התיקוני"ם של עצמו' הנפש שפועלת פעולתה על ידן דוקא כמו מדת האהבה היא לבוש המחובר לעצמו' הנפש והתיקו"ן שלה שיצא ממנה תועלת שע"י האהבה תתחבר הנפש עם הדבר הנחמד והאהוב ההוא שכשמצטרך שיתקרב הדבר ההוא ויהי' מתחבר עם הנפש אזי נפעל זאת ע"י כלי האהבה שמלובשת בה <לב>

הנפש ומחוברת עמה בתכלית היחוד להיותה מתאהבה לדבר ההוא שזהו פעולת הנפש שמצטרכה לפעול הקירוב של הדבר ההוא אליה שפועלת זאת ע"י כלי האהבה המחברין יחד וכן הגבורה היא הכלי לפעולת הריחוק של הנפש להשונא וכדומה לזה מדת הנצח היא הכלי לפעולת הנפש שתפעול הנצוח במלחמה ודומיהן, נמצא כל עשר ספי' של הנפש שהם מיוחדי' עמה בתכלית היחוד הם תיקונין שלה שנתתקנו לצורך פעולתה כנ"ל וכמו התכשיט של האדם הוא התיקו"ן שלו כך הם בחי' תיקוניה ותכשיטה שיהי' מהם תועלת ותיקו"ן להיות הנפש מוציא פעלותיה על ידיהן דוקא (וכמו עד"מ כלי הראי' שהיא העין הוא התיקו"ן לאור וכח הראי' שיפעול פעולתה על ידה לראות הנראה כו' ועוד יש תיקון שני לכלי הראי' שהוא כלי ההבטה לראות דבר מרחוק מ"ה שא"א להעין בעצמה לראותו שלזאת צריך תיקון שני הוא כלי ההבטה כו' כמ"ש במ"א ועד"ז כל התיקוני"ן הם הכלי' שנעשה מהם תועלת לחבר הנפש עם הדבר ההוא כו' כנ"ל וד"ל).

וכמ"כ למעלה ממש שעשר כלים דע"ס הנאצלי' שמיוחדי' במאצילן ב"ה בתכלית היחוד דאיהו וגרמוהי חד כנ"ל אעפ"י שהם בחי' לבושי' של המאציל ב"ה