מד

וחיוהי וגרמוה"י חד כו' וזהו שאמר אנ"ת דאפיק' כלומר אתה שהוצאתם להיו' כחו' נבדלי' מעצמותך אבל מ"מ עדיין מיוחדי' במאציל ולכך אנת דמייחד לון ומקשר לון כו' מטעם הנ"ל וד"ל. לאנהגא בהון עלמין סתימין כו', הנה מבואר בזוהר בכמה דוכתי שיש רבוא רבבו' עלמין סתימין באצי' ולמעלה מן האצי' וכמו בפי' ד' מאו' שקל כסף³⁴ שהן ת' עלמין דכסופין³⁵ אמר שמתחלק לד' מאו' אלף³⁶ עלמין כו' ובתליסר נימין³⁷ אמר שמתחלק לתליסר אלף עלמין וכיוצא ויש להבין לכאורה מהיכן יהי' ריבוי ההתחלקו' כזאת, אך הענין יובן ע"ד דוגמא ממה שאנו רואין כאן באדם התחתון בכח החכמה שיש בו שיוכל להתחכם בכמה חכמו' שונות ובכל חכמה יש כמה שכליים פרטיים ובכל שכל יש כמה מחשבו' פרטיו' ובכל מחשבה יש כמה דמיונו' פרטיי' ובכל דמיון ג"כ יש כמה מדרגו' שונות יש שידמה בחי' דומם במחשבה ויש שנדמה בחי' צומח כו' וגם בדמיון במהו' דבר א' אם צומח או דומם יש באופן הדמיון כמה מדרגו' שונות לפעמי' כך ולפעמי' כך כו' הרי אנו רואי' בחוש שבכח חכמה א' שנמצאת באדם יסתעפו ריבוי ההתחלקו' למדרגו' שונו' כ"כ ממש עד אין קץ ושיעור כנ"ל ומכ"ש וק"ו כו' למעלה הגם שבאמת אין המשל דומה לנמשל שלמעלה יוכל להיות התחלקו' רבוא רבבו' פעמי' יותר מזה מ"מ אפס קצהו נוכל להבין שיוכל למצוא מציא' ריבוי התחלקו' ת' אלף עלמין או תליסר אלף עלמין רק מכח ואור ספי' א' מן הספירו' שבאצי' או למעלה מן האצי' והוא אשר קוראם בשם נימי"ן וכיוצא ע"ש כח ההמשכה הפרטי' המסתעפת מהכללי' וכנ"ל במשל וד"ל. וזהו פי' לאנהגא בהון עלמין סתימין שר"ל עולמו' עד אין שיעור כנ"ל מפני שנמשכו' מי' ספיראן עד אין קץ ושיעור מטעם הנ"ל וד"ל.

ואלין י' ספיראן כו' עד חד אריך חד קציר וחד בינוני. הנה פי' חד אריך הוא מדת החסד שאור שפעו מתפשט בא למטה עד אין שיעור כי מצד טבע החסד יאיר אור הטוב והחסד גם לשאינו ראוי ואינו צריך כמו גמילו' חסדי' שהוא בין לעניי' בין לעשירי'³⁸ כידוע ומדת הגבורה הוא הקצר להיותו בחי' דוקא הדין והמשפט אם הוא ראוי לחסד וכו' כידוע ומדת הת"ת הוא הרחמי' שכלול משניהם חו"ג כי הרחמנו' היא אחרי מדת הדין והגבורו' מ"מ יאמר שראוי לחסד מצד הרחמי' דמ"מ יש רחמנו' עליו כו' כידוע והוא מדת הצדק"ה שאינה אלא לעניי' מצד הרחמי' ולא לעשירי' משא"כ גמ"ח כנ"ל והוא מה שאמר וחד בינונ"י שהוא מדת הרחמי' שאין שפעו כמו החסד בבלתי הגבלה כלל וגם אינו מצומצם מאד כמדת הגבורה כנ"ל אלא הוא בחי' בינוני מטעם הנ"ל וד"ל. והנה ג' מדו' הללו הן בכלל בכל הי"ס וגם בפרט בכל ספי' ובכל מקום עיקר גילוי אור א"ס הוא במדת הבינונ"י והוא מדת הת"ת מפני שכולל הכל והוא בחי' שלימו' כידוע בפי' ישראל³⁹ אשר בך