מב

אור העליון לבא בהגשמה בצרופי' אחרים וזרים שלא מערך עצם האור כלל וכלל בכדי שיוכל המקבל לקבל אחרי בקיעת האור דרך הפרסא שנק' אור של תולדה כידוע עד"מ המסך העב שמעלים האור הגדול ואמנם עכ"ז יסתכלו באור הגדול קצת גם דרך עובי המסך אך שאין ההארה מאירה כמו שהיא אלא בהגשמה גדולה כו' וכך ע"י בקיעת הפרסא למעלה יבא אור השפע למקבלי' עד שיוכלו לקבל מפני שבא כבר בהגשמה כו' וד"ל. והנה אע"פ שבא האור דרך הפרסא בהגשמה מ"מ כל האור כמו שהוא מאיר דרך בקיעת כל עובי שטח המסך וכך גם בענין המשל וחידה הרי כל השכל העמוק כמו שהוא כולו מתלבש במשל וחידה רק שמבינים ומשיגי' אותו בדרך גשמית אבל מ"מ כולו מושג ונגלה לכל מבין אך שלא יבינו כמו שהוא בדרך הרוחני כו' והנמשל מזה יובן ג"כ בבחי' פרסא למעלה דכל האור כולו מתלבש במסך הפרסא רק שבא בהתלבשו' כו' והענין הוא שכל מה שלמעלה באצי' הרי נמצא מעין ודוגמא גם למטה בבי"ע כמו חכמ' דאצי' הרי נמצא החכמה גם בעולם הבריא' אלא שהיא מעין ודוגמא בלבד מפני התלבשו' והתגשמו' אור החכמ' דאצי' בבחי' הפרסא כו' ועד"ז בכל פרטי שפע הי"ס דאצי' שמאירי' בבי"ע דרך בקיעת הפרסא הרי כולן כמו שהן מאירי' רק שבאין למטה בבי"ע אחרי ההתלבשו' ובחי' ההגשמ' דפרסא כו' משא"כ בחי' הצמצום הראשון שלפני האצי' הנק' מקו"ם פנוי וחל"ל כו' שבין עצמו' המאציל לנאצלי' כנ"ל הרי הוא ענין העדר ההתגלו' והוא בחי' התכללו' האור במאור לגמרי כנ"ל ולא נשאר רק אפס קצהו הנק' רשימ"ו בלבד וממנה שרש הארת השפע באה לנאצלי' כנ"ל א"כ מזה מוכרח הענין לומר שאור האצי' אין ערוך לגבי המאציל יותר משאין ערך הבריא' עם האצי' שהרי בין אצי' לבריאה איז שם בחי' העדר התגלו' לגמרי אלא רק ענין התלבשו' בפרסא אבל כל האור מתלבש בו כנ"ל וד"ל, ועיקר סיבת התגשמו' הפרסא עצמה נעשית מבחי' מל'26 דאצי' עצמה כי הנה ידוע דבחי' מל' דאצי' נעשה עתי"ק לבריא' ובחי' מל' דאצי' היא מלאה אותיו' וצרופי' הרבה כמ"ש בס"י וההתגשמו' הוא שינוי הצרופי' במה שמשנה מצירוף דאצי' לצירוף זר ע"ד החידה ומשל לגבי השכל כנ"ל והוא הנק' פרסא ואח"כ בוקעת הפרסא הזאת ומאיר בעולם הבריא' בבחי' כת"ר והוא הנק' עתי"ק דבריא' כמ"ש בע"ח27 וד"ל.

וזהו פי' התחלת המאמר אנת הוא חד ולא בחושבן, פי' ולא בחושבן י"ס אלא בלא שיעור ומספר כו' כי הרי מבואר למעלה דדוקא מאצי' לבריא' כל האור כולו מתגלה אך שהוא בא דרך התלבשו' בפרסא אבל מן המאציל לנאצלי' הי' ע"י צמצום והעדר האור כו' הנק' מקום פנו"י כו' וא"כ בעצמו' אור המאציל א"א לומר שיש בו ענין מספר הי"ס הללו דוקא מאחר שרק אפס קצהו בלבד נתגלה וממנו שרש הי"ס כנ"ל ואין להם ערוך כלל וכלל עם העצמו' כנ"ל וזהו שאמר אנ"ת דוקא שהוא עצמו' המאציל הוא ח"ד ולא בחושב"ן י"ס אלא ח"ד כו' כלומר או שהוא מאצי' בלי שיעור ומספר או כשאינו מאצי' הוא חד אור א' פשוט כו' ושניהם אמת כמ"ש במ"א וד"ל.

הערות

  1. 26. הפרסא. . מל' : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח ע' סח.
  2. 27. כמ"ש בע"ח : ראה שער (מז) סדר אבי"ע רפ"ו. שער (מב) דרושי אבי"ע פ"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.