לב

ומנין ע"ס דאצי' זולתי מרומם לבדו עד שאין להם ערך ויחס אליו כלל שהוא בחי' אין סוף ב"ה שאין לו תחלה ואין לו תכלה כלל הפשוט בתכלית הפשיטו' מושלל מגדר תוארי' אלו עד שאין נערכים אליו כלל, שמשתווי' בערך הביטול אליו ית' כמו בחי' הדומם דעשי' ממש בלי יתרון וחשיבות שלהם עליו כלל מאחר ששניהם אינן בערך אליו לזאת כולם שוין כלא חשיבי כחשכה כאורה השוה ומשוה קטן וגדול כנ"ל. אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא זהו התלבשות אור אין סוף ב"ה בחכמה דאצי' ונקרא חכים ולא בחכמה ידיעא מפני שבכל ההשתלשלות עולמו' הנפרדי' דבי"ע נקראת החכמה דבי"ע בחי' חכמה ידיעא מצד שרש ויחס לחכמה דעשי' אל החכמה דבריאה עפ"י סדר ההשתלשלות אף שהיא רחוקה ממנה משא"כ החכמה דאצי' מצד שעולם האצי' נבדל מן הכלל דסדרי ההשתלשלות דבי"ע שהוא בחי' אלקות ממש דאיהו וגרמוהי וחיוהי חד כו' משא"כ בי"ע הם נפרדים ממש אשר אין להם ערך לאצי' כנ"ל.

ובאור הענין תחלה נבאר סדר ההשתלשלות דבי"ע מלמטה למעלה, דהנה מציאות השכל אנושי הנמצא בנפש המשכלת של האדם שיש בכח נפשו השכלית להתחכם בכל ז' חכמו' ולהמציא השכלות עמוקות חדשות הרבה מאד עד שירום ונשא וגבה מאד²⁵ במעלת החכמה ותרב חכמתו מכל בני אדם שבארץ, שאף המדרגה המעולה שבחכמה זו של שכל אנושי אשר לא יהי' למעלה ממנו נמצא עוד או כמוהו בארץ נשפע זאת הכל מבחי' שמרי האופנים דעשי' כמ"ש²⁶ בע"ח ע"ש שהאופני' בעצמן הם בחי' העגולי' דעשי' שנמשכו בריבוי ההשתלשלות מחיצוני' הכלים דע"ס דעשי' (כי המלאכי' נמשכי' מיחוד נשיקין שהוא יחוד חיצוני כנודע) ובחי' שמרי האופנים שהוא החצוניות שלהם נעשה מקור החכמה לכל מציאות השכליים שבאנשים דעשי' שנביעת חכמתם היא מאין תמצא היינו בחי' מקור השכלי שלהם שהוא בחי' שמרי האופנים דעשי' כנ"ל משא"כ שרשה של נפש האלקית שהוא מבחי' עצמו' הי"ס דעשי' שהם בחי' אלקות ממש שמלובש בהן בחי' אור אין סוף ב"ה וכמו הערך והחשיבות דאופנים דעשי' אל בחי' עצמו' י"ס דעשי' שנמשכי' רק מחיצוניות הכלי' ואף גם זאת ברבוי ההשתלשלות כנ"ל, כך הוא הערך והחשיבו' דנפש השכלית הבהמית אל נפש האלקית דכמו שרחוקי' זמ"ז במקור שרשם כך הוא למטה ממש כנ"ל. אך אפי' חכמה שבי"ס דעשי' עצמן שהיא בחי' אלקות ממש כדכתיב כולם בחכמה עשי"ת שהוא מקור החכמה דקדושה של נפשי"ן האלקי' דעשי' כנ"ל היא נמשכת רק מבחי' תחתונה דיצירה דהיינו שמל'²⁷ דיצירה נעשה עתיק לעשי' פי' מל' דיצירה הוא בחי' הדבור עליון דיצירה שהוא מדרגה התחתונה סוף כל דרגין דיצירה נעשה עתי"ק לעשיה להיות מקור החכמה דעשי' שהחכמה מאי"ן תמצא בחי' עתי"ק דעשי' שנמשך ממל' דיצירה כנ"ל. <כו>

והיינו כמו עד"מ החכם הגדול שמלביש שכלו בצרופי אותיו' הכתב או הדבור שאף כמו שהוא מלובש בכתב ולשון