לא

(ע"פ לכבודי בראתיו וגו' א"ף עשיתיו שמלת א"ף לחלק יצאת ע"ש) שכ"ז הוא סדר והדרגת ההשתלשלות נראה בעליל שכאשר יתחכם האדם ויתבונן בשכלו היטב באיזה מו"מ כדומה שיראה בעין שכלו שיש ריוח גדול באותו סחורה אזי יתפעל לבבו מאד באהבה וחפץ לסחור הסחורה ההיא שהאהבה נולדה מן השכל וההתבוננות שמבין שיש בה ריוח בהמשך הזמן מ"ה הגם שעתה אין ניכר הריוח כו' רק שהשכל מכריח שירויח אח"כ לזאת תתפעל לבבו באהבה משא"כ טרם שהשכיל בשכלו בהעמקת הדעת לא נתפעל לבבו שלא הרגיש עדיין בה טוב טרם שיסתעף מזה אח"כ אך איזהו חכם הרואה את הנולד דוקא כנ"ל, וכן בחי' מדת היראה יסתעף מהתבוננות השכל דכאשר מרגיש בעין שכלו שפלוני הוא שונא ואויב גדול לו אזי שומר נפשו ממנו שירא ממנו פן יארוב לדמו כו' הגם שמדבר עמו במענה רכה בשפת חלקות שמראה א"ע לאוהב נאמן שלו בשפת מרמה אפשר ששבע תועבת בלבו והחכם¹⁹ עיניו בראשו להבין דבר מתוך דבר²⁰ שלא יאונה לו כל און ומרמה, ולזאת ישמור נפשו ממנו שלא ילכד ברשתו, משא"כ הפתי יאמן לכל דבר²¹, וידמה לו שהוא אהבו ומאמין לו בזה ולא יהי' נשמר ממנו ולבסוף יפול ברשתו ומצודתו הרעה. נמצא שעיקר הולדת המדות אהוי"ר הוא מן השכל דוקא שע''י השכל נולדי' המדו' אהוי"ר בבחי' גילוי לאהוב ולחפוץ לסחורה ההיא לסחור אותה שירוח בה אח"כ, וכן להיות ירא מן האויב ולשמור נפשו ממנו שלא ילכד במצודתו הרעה כנ"ל, משא"כ זולתי השכל לא יהי' נולדים המדו' אהוי"ר שכליים הללו כנ"ל ומהמדות נובעות המחשבה לחשוב באותיות המחשבה בהדבר ההוא שמתאוה באהבה או שירא ממנו כנ"ל ומהמחשבה יסתעף הדבור.

כך למעלה ממש בחי' סדר והדרגות ההשתלשלות שהחכמה דאצי' בלבד מאין תימצא שלא כדרך ההשתלשלות אבל מחכמה ואילך נמשך הכל בסדר ההשתלשלות עילה ועלול בכל הפרצופים דאצי' שבינה נמשכת מהחכמה והיא אם הבנים²² מקור המדו' דאצי' המסתעפים ממנה ומהמדות דז"א דאצי' יסתעף פרצוף לאה מחשבה דאצי'²³ כו' כנודע, וכן בכל סדרי ההשתלשלות דבי"ע עולמות הנפרדים שנפרדים ונבדלי' מערך וסוג עולם האצי' שאינם נמשכים ממנו דרך סדר ההשתלשלות זולתי שלא כדרך ההשתלשלות היינו ע"י המסך מבדיל שבין אצי' לבי"ע שהוא הפרסא כנודע שנמשכי' זמ"ז בסדר והדרגה מעילה לעלול כנ"ל.

<כה>

וזהו מ"ש אליהו ז"ל אנת הוא חד²⁴ ולא בחשבן אנת חכים ולא בחכמה ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא כו' פי' אנת הוא בחי' עצמו' המאציל ב"ה חד ולא בחושבן