כא

מוגבלת בצמצום וגבול משא"כ המדו' שבשכל שהם מופשטי' מגדר כלי המגביל שמתפשטי' מאד בהרחבה והתפשטות משא"כ כשמתלבשי' בכלי הלב אזי מתמעט אורם להיות כלי הלב מגביל אותם ומצמצם אותם כו' כך ממש עד"מ למעלה בהמדות עליונות כשגנוזות עדיין בבחי' אימא דאצי' אזי הם בבחי' הגדלה והרחבה מאד שאז הם אתווין רברבין משא"כ כשמתצמצם בכלי' דז"א דאצי' שאז הם אתווין זעירין כו'.

וזהו שמ"ע שבחי' ש"ם שהוא ההעלאו' מ"ן דב"ן עם הברורין דרפ"ח ניצוצין מתעלה אל מקור שרשו בחי' ע' רבתי שהם ז"ת דאימא ששרשם מבחי' ז' נקודות דתהו כנודע. וכמ"כ ממש למטה בעבודת האדם בל"ט מלאכות דחו"ל שהמה הכל בחי' ברורין שמברר האדם שלמטה ע"י המאכלים ומלבושי' שמעלה אותן אח"כ לקדושה ע"י העבודה שבלב זו תפלה²³ וזהו בחי' שמע ש"ם ע' רבתי כנ"ל וד"ל.

ישראל פי' זהו עלי' השניה שיתעלה ונכלל בחי' שמ"ע בכללו בחי' השם עם הע' רבתי בבחי' ישראל סבא²⁴ שהוא למעלה אפי' מבחי' ע' רבתי כי ישראל עלה במחשבה²⁵ כו' והוא בחי' חכמה עליונה הקדומה כמ"ש בזוהר שא"ל הוא נהירו דחכמתא²⁶ כו' וזהו יש"ר אל²⁷ שבו מתעלה בחי' שמ"ע בכללו כנ"ל וד"ל (וכן למטה בעבודת האדם כשאומר שמ"ע ישראל ומבין בכל זה ומאמין באמונה שלימה שכן הוא עי"ז מתעלה נשמתו עם הברורי' שבירר בל"ט מלאכות בישראל דלעילא).

הוי"ה אלקי"נו פי' דכאשר נתעלה ההעלא' מ"ן דרפ"ח ניצוצין שבשם ב"ן למעלה הגבה מאד נעלה עד בחי' ישראל סבא שהוא עלה במחשבה קדומה אזי נמשך המ"ד משם להיות היחוד דאו"א עלאין דאצי' ע"י התלבשו' אור אין סוף בכלי החכמה דוקא והבינה מקבלת השפע דאור א"ס כמו שהוא מלובש בכלי החכמה מפני שאין אור אין סוף יוכל לשרות זולתי בכלי הביטול שהיא כלי החכמה²⁸ כ"ח מ"ה דוקא משא"כ הבינה היא בחי' י"ש כמ"ש להנחיל²⁹ אוהבי י"ש לכך מקבלת ע"י אמצעות החכמה המתמצע ביניהם ולא ממנו בעצמו כנ"ל, וכן מעולם ועד עולם בכל סדרי ההשתלשלות דאבי"ע עיקר השראת אור אין סוף ב"ה הוא בכלי החכמה כ"ח מ"ה שהיא כלי <טז>

הביטול מכון לשבתו וע"י החכמה דווקא יתחבר אור אין סוף ב"ה עם כל הנפעלים כו' כמשנת"ל ע"פ עוטה אור כשלמה³⁰ שהוא לבוש המחבר אור אין סוף עם כל הנפעלים כנ"ל. וזהו הוי"ה אלקי"נו בחי' היחוד דאו"א דאצי' תרין רעין דלא מתפרשין דזיווגייהו תדיר ולא פסיק לעלמין כי בטובו מחדש בכל יום ובכל