יח

נתכלל שמאלא בימינא כו' שלפי"ז יתורץ הטיב שפ' ראשונה דק"ש שהיא כלי החסד נתלבש אור הגבורה שזהו ע' בחי' הכונה דמ"ב תיב"ן שהוא כנגד ש' מ"ב שהוא ממדת הגבורה כנ"ל, ובפ' שניה דק"ש שהיא בחי' כלי הגבורה נתלבש אור החסד שזהו הכונה דש' ע"ב שנרמז בע"ב תבין שבה עד ושמתם כו'.

אך לבאר הדבר היטב לקרב אל השכל מצטרך תחלה לבאר ענין יחודא עלאה ויחודא תתאה שב"ך⁵ כו'. דהנה הוי'⁶ אלקינו הוא בחי' יחוד או"א דאצי' שהם תרין ריעין דלא מתפרשין⁷ דזיווגייהו תדיר ולא פסיק לעלמין, כי בטובו מחדש בכל יום⁸ מעשה בראשית מאין ליש ממש וכמו שלמטה בהנפעלי' הגשמיים הנראי' בעיני בשר שמתחדשי' בכל שעה ובכל רגע מאין המוחלט ליש גשמיי הנראה לעין כל, כי אין הדבר עושה א"ע ואלו הי' נפסק החיות מהם רגע אחת מיד הי' חוזרי' לאין ואפס כקדם כמ"ש (בלק"א ח"ב⁹). כך ממש למעלה מעלה בהנפעלי' הרוחניים שמתחדשים בכל יום ובכל רגע מאין ליש ממש והיינו כי החכמה דאצי' מאי"ן תימצא שנובעת בתמידיות בלי הפסק ממקורה אי"ן האמיתי וממנה מקבלת כלי הבינה¹⁰ דאצי' שנק' רחובת הנה"ר עליון שהוא בחי' י"ש כמ"ש להנחיל אוהבי יש¹¹ וגו' מצד שהיא כלי הבינה והשגה ממש שנתפס אור אין סוף בכלי השגה והבינה ממש משא"כ סקירת החכמה שמאי"ן תמצא שלמעלה מגדר השגה שהוא כמשל מעיין הנובע מן הארץ שמאי"ן תימצא שלא ניכר מאין נובע המעיין כו' וממנו יומשך רחובת הנהר בשטף מים רבים כו' כך למעלה כתיב ונהר יוצא מעדן¹² וגו' שזהו בחי' ההתחדשו' מאין ליש בתמידו' שהחכמה שמאין תימצא תחי' את כלי הבינה שנק' בחי' יש ולא פסקא מימו לעלמין מצד שהם מקור כל סדרי ההשתלשלות כולן שקיומם הוא מהיחוד תמידי דאו"א דאצי' שמתחדש השפע בתמידות מאין ליש כנ"ל. אך בהיות ידוע שעצמות המאציל ב"ה מרומם לבדו ומתנשא מימות עולם עד שאין ערוך אליו כלל אף ע"ס הנאצלי' כמאמר אליהו אנת הוא חד¹³ ולא בחושבן שאיננו בחשבון ומנין הע"ס <יג>

כ"א מרומם לבדו זולתי הוא משפיל להתלבש בע"ס הנאצלי' שהוא בחי' שפלות וירידה גדולה לגבי', וזהו אנ"ת בחי' עצמו' אור אין סוף מתלבש בחכים ולא בחכמה ידיעא¹⁴ מבין ולא בבינה ידיעא אבל לאו דאית לך צדק ידיעא כו' ולאו ביה מאינון מדות כלל וכמ"כ לאו בי' מכל התוארי' הללו דחב"ד כלל כ"א פשוט בתכלית הפשיטות מרומם לבדו ומתנשא מימות עולם. ולזאת מצטרך להמשיך באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא שיומשך השפע מעצמות אור אין סוף ב"ה ולהתלבש בכלים דע"ס הנאצלי' כי מתחלת האצלת הנאצלים הי' חפץ חסד בלתי אתערותא דלתתא כלל כמ"ש בזוהר בריש הורמנותא דמלכא¹⁵ גליף בגליפו כו'