ט

ועליו נא' לך ה' הגדולה כו' מפני שהם שם בבחי' ביטול באמת עד שאין עולין שם בשם מדות כלל ע"כ גם בירידת האור מעצמות המאציל במדות דאצי' לכך יתבטלו ג"כ מבחי' ההתחלקות שלהם ויתאחדו בתכלית היחוד כנ"ל והוא ע"י אות האל"ף משום דקמי' ממש לא יש מכל אינון מדות כלל וכנ"ל וכמ"ש במ"א וד"ל. ואח"כ ממשיכים יחוד זה בבשכמל"ו⁷⁰ והוא בבחי' מל' דאצי' כמו שהיא מסתתרת בבי"ע שהן עולמות הנפרדים וגם בעולמות והיכלות דבי"ע יש בחי' היחוד הזה העליון שהי' בבחי' המדות דאצי' רק שהוא בא בירידת המדרגה יותר והיינו שאור א"ס יורד גם למטה יותר וזהו פי' ברוך לשון המשכה כידוע והוא מבחי' עצמות המאציל בשם כבוד מלכותו שהן ג' עולמות הידועים בי"ע כו' וזה היחוד נק' יחודא תתאה לגבי יחוד העליון דהוי' אחד כנ"ל כידוע וד"ל.

והנה אחר היחודים הנ"ל גם בזו"נ דאצי' בפסוק ראשון דק"ש ובשכמל"ו כנ"ל או' ואהבת עד ובשעריך שהן מ"ב תיבות נגד שם מ"ב דאנא בכח כו' כנ"ל והוא בחי' אור הגבורה בכלי החסד כנ"ל. ולהבין זה תחלה יש להקדים הטעם שנא' בפ' זו דשמע ואהבת בכל מאדך ובפ' שני' לא נאמר אלא בכל נפשכם ולא בכל מאדכם כו' בהיות מבואר למעלה דעיקר היחוד הנעשה בהוי' אלקינו הוי' אחד הוא מסיבת בחי' העלאות מ"ן תחלה בב' תיבות דשמע ישראל כו' וענין העלא' המ"ן מבואר שהוא בחי' עליות הרפ"ח כו' עד שעולין לבחי' עצמיות אור א"ס ומשום דקמי' כחשיכה כאורה כו' וגם הרי שם הוא למעלה מבחי' התחלקות כו' ע"כ ירד האור מאתו אח"כ בנאצלים להיות על ידו בחי' היחודים הנ"ל באו"א וזו"נ כו' וא"כ צריך לסיבת היחודים הללו בחי' העלי' בהעלאות מ"ן תחלה וידוע דכל העלאת מ"ן א"א כ"א ע"י מס"נ והוא לצאת מן הגבלת הכלי ולהיות כלתה נפשו דוקא לכלל בעצמות כמ"ש כלה שארי⁷¹ כו' ועי"ז רוח אייתי רוח⁷² ואמשיך רוח כו' וכמ"ש אם ישים אליו לבו אליו דוקא יכלה נפשו לצאת לגמרי מן הכלי כו' וליכלל בעצמותו דוקא אזי רוחו ונשמתו⁷³ יאסוף ההמשכה מלמעלה כו' וזהו שנא' כאן אהבת בכל מאדך כי בחי' מאד הוא התפעלות בלתי מוגבלת כלל דהיינו מה שלא יוכל הלב להכיל כי עד כלות נפשו מגיע עומק ההתפעלות כו' וע"י המס"נ שלמטה נעשה גם למעלה בחי' העלאת מ"ן דרפ"ח הנ"ל והוא ג"כ לצאת האור הנאצל מן הכלי בבחי' עלי' והסתלקות ליכלל בעצמות המאציל וד"ל כי הנה ידוע דלמעלה ענין בחי' הכלי של האור הוא מה שלמטה נק' בשם גבול מה שמגביל הכח כו' וא"כ ע"י בכל מאדך למטה שהיא בלא גבול גם למעלה יהי' האור בלא כלי המגביל והוא עליות האורות והתכללותן במאציל כו' וכנ"ל בפי' ב' תיבות דשמע ישראל שעולין ונכללין בעצמות אור המאציל דקמי' כחשיכה כאורה כו' וע"כ נאמר דוקא בפ' זו בכל מאדך וד"ל. והנה בחי' העלי' וההסתלקות הזאת למעלה ולמטה הוא ע"י שם מ"ב דאנא בכח כו' כי