ח

מ"ש בע"ח דעכשיו תלוי זה בהעלאת מ"ן ממעשה התחתונים דוקא וכנ"ל וד"ל. וזהו סדר ופי' הפסוק שמע ישראל וע"כ ממילא ה' אלקינו מטעם הנ"ל ואח"כ או' הוי' אחד שהוא בחי' יחוד זו"נ כידוע.

והנה מתחלה יש להבין פי' אחד, דהנה לשון אחד אינו שייך רק בב' וג' דברים הנפרדים תחלה ואח"כ מתייחדים שזהו הנק' אחדות מפני שנתאחדו ב' דברים שהיו מחולקים תחלה אבל בדבר שהוא יחידי מעולם ואין שני להתחבר אליו עמו⁶²* לא יתכן לומר בו ענין לשון אחד שהרי אין לו דבר זולתו להתאחד עמו מאחר שהוא יחידי כו' וכמ"ש בחו"ה שער היחוד⁶³ וכך הוא ענין למעלה שבבחי' עצמות אור א"ס כמו שהוא לפני ההשתלשלו' שנק' יחיד חי העולמים⁶⁴ מפני שאין שני לו כו' א"כ מאחר שאין עוד מלבדו לא שייך בו לומר לשון אחד אלא לשון יחיד כי הרי הוא יחידי כו' אך בהתגלות אור השפע מאתו בנאצלים שם יתכן לומר ענין ולשון אחד מפני שכבר יצא האור והשפע שם בבחי' התחלקות לכמה מיני מדרגות ויש בהם שהן ב' הפכים כמו חו"ג ע"כ בהתחברם יחד נק' אחד וה"ז כמשל ענין מחלוקת ב' כתות למטה כמו ב"ש וב"ה הגם שהן מחולקים מ"מ אלו ואלו דברי אלקים חיים⁶⁵ ויכולים להתחבר לשרש ומקור אחד⁶⁶ מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים אבל עכ"ז נק' ב' דברים מפורדים תחלה שהרי אמר בלשון אלו ואלו כו' רק שמתאחדים במה שהן דברי אלקים חיים בכלל כו', וכך יובן הדוגמא מזה למשכיל למעלה שהגם שבחי' המדות עליונות הגדולה והגבו' והתפארת כו' הן כבר בבחי' התחלקות ממש שהרי אין בחסד גבורה ואין בגבורה חסד כו' מ"מ מתאחדים לשרש ומקור א' שהוא במה שאלו ואלו נמשכים מאור א"ס המאצילן כו' וד"ל. וזהו פי' הוי' אחד, פי' הוי' הוא בחי' ז"א⁶⁷ דאצי' שנק' הוי' בכלל והוא מתחלק לששה מדות בפרט ולפרטי פרטיות כו', אבל מפני הארת אור א"ס שבהם המה מתאחדים בתכלית היחוד והוא ענין אות האלף שבאחד כי אות הח'⁶⁸ מורה על ז' רקיעים וארץ שהן בחי' זו"נ בכלל והאלף הוא מבחי' אור א"ס שהוא נק' אלופו של עולם כי בבוא ההארה מאתו יתבטלו כל הנאצלים ויתאחדו בתכלית כמ"ש לך הוי' הגדולה⁶⁹ והגבורה כו' וד"ל. והטעם לסיבת בחי' הביטול שלהם כמ"ש לך ה' הגדולה כו' הענין הוא לפי שבחי' עצמות אור המאציל הרי הוא מובדל ומרומם בערך מכל ההשתלשלות די"ס אורות וכלים כמאמר הנ"ל ולאו מכל אינון מדות כלל כו', א"כ מאחר שבעצמות המאציל לא יש מכל אינון מדות כלל מפני שגבוה מהם הרבה