ה

ועתה ³⁴ יש להבין שרש ענין ב' תיבות דשמע ישראל איך שהן בחי' העלאת מ"ן תחלה כנ"ל, הנה ידוע בכתבי האריז"ל³⁵ בפי' שמע שהוא שם ע' והע' הוא ע' רבתי²⁶ ופי' שם הוא בחי' רפ"ח ניצוצים עם שם ב"ן המברר³⁷ אותם שהוא בגימ' שם וכמ"ש ויעש דוד שם³⁸ שהוא לאחר הבירור מרפ"ח כו', וביאור הדברים ידוע דמפני סיבת השבירה בז' מלכין דתהו ירדו הכלים שנשברו למטה ונעשה מהן עולמות הנפרדי' וכמ"ש ומשם יפרד³⁹ כו' עד שנתהוו גם היכלות דקליפת נוגה בבי"ע והן הע' שרים של מעלה הסובבים את הכסא כו' ובחי' העלא' הניצוצים שנפלו שם בהיכלות דנוגה ע"י מס"נ וביטול במציאות של הנשמות והמלאכים באמרם שירה כו' זהו הנק' העלאת מ"ן פי' מיין נוקבין היינו זה שירדו האורות והניצוצי' דתהו כשנפלו ונשברו למטה בעולמות הנפרדים וההעלאו' דרפ"ח ניצוצי' נק' העלא' מ"ן שנכללים ועולים למעלה מן הפירוד אל היחוד כו' וסיבת ההעלאה שלהן הוא ע"י שם ב"ן שמסתתר למטה בעולמות הנפרדים ומבררן וכמ"ש ותקם בעוד לילה⁴⁰ ותתן טרף שהוא רפ"ח ע"ה⁴¹ כו' וכמ"ש במ"א. וזהו פי' שמע שם ע' כי כללות ההעלא' מרפ"ח ע"י שם ב"ן נק' שם ולהיות כי עיקר השבירה הי' בז"ת⁴² דבינה⁴³ שהוא נק' ע' רבתי כמשי"ת ע"כ ההעלא' שלהן הוא בע' רבתי שהוא שרש שרשן להיות כמו שהיו קודם הנפילה והירידה והיינו שהשם נכלל בע' רבתי כו' וד"ל. ודוגמת זה יובן למטה במה שהמדות הטבעיי' שבחומר הגופני מתהפכין מרע לטוב בשעת התפלה דוקא מפני ההתבוננו' בגדולת אוא"ס כו' וכן מכל מה שאכל ושתה והתענג בענינים גשמיי' כולן מתהפכין לטוב ע"י ההתבוננו' וה"ז עליי' רפ"ח ניצוצין בע' רבתי שהרי כל עניני' הגשמיי' לא נלקח שרשן רק מרפ"ח ניצוצי' דתהו כו' וד"ל. והטעם שנק' העלאת רפ"ח דוקא בלשון שם כענין שם האדם הוא לפי ששם ב"ן⁴⁴ הוא בחי' מל' דאצי' כידוע ונעוץ סופן בתחלתן⁴⁵ דהיינו בבחי' כתר עליון וידוע דבחי' הכתר¹¹ הוא בחי' ממוצע⁴⁶ בין המאציל להנאצלים כו' וכמ"ש במ"א, והיינו שיש בו ג"כ מבחי' התחתונה שבמאציל עצמו והוא הנק' בחי' מל' דא"ס בכללו' ההשתלשלו' כו' והוא רק בחי' שם בלבד וכידוע בפי' המאמר שקודם שנברא העולם⁴⁷ הי' הוא ושמו בלבד שהוא בחי' מל' דא"ס שנק' שמו כו' וזהו כי אני הוי'