ד

נכללי' בעולם האצי' כו' ועד"ז יובן ג"כ בחי' העלא' מ"ן מאצי' לגבי עצמו' המאציל כו' וד"ל ואז עי"ז מעוררי' עצמו' אור המאציל שירד ויצמצם א"ע מחדש בהשתלשלו' דאבי"ע ובזה יובן בדרך כלל סדר דברי הפסוק הראשון דק"ש בכלל שמע ישראל ה' אלקינו כו' פי' ע"י בחי' העלא' מ"ן מלמטה בב' תיבו' הללו דשמ"ע ישראל כמשי"ת בסמוך בעזר"ה בזה הוא בא עיקר סיבת ירידת אור עצמו' המאציל בנאצלי' ונבראי' כנ"ל ונעשה ה' אלקינו פי' הוי'²⁴ הוא בבחי' אור החכמה דאצי' להיו' נק' חכי"ם כנ"ל ואלקינו הוא בחי' אור הבינה והוא בכלל ענין יחוד אורו' אבא ואימא דאצי' שנק' תרין ריעין דלא מתפרשין²⁵ כידוע וד"ל ומה שהבינה נק' אלקינו ידוע הטעם משום דהבינה הוא הנק' רחובו' הנה"ר²⁶ כו' מפני שבאה בבחי' השגה ותפיס' בהרחבה כו' ולכך נק' אלקינ"ו פי' שהוא אלוה שלנו כלומר שהוא מושג לנו ע"י התבוננו' בהתפשטו' גדולתו בהשתלשלו' העולמו' כו' אבל החכמ"ה נק' מעיין²⁷ כמו המעיין הנובע בהעלם מתחת לארץ כו' כך החכמ"ה היא למעלה עדיין מבחי' ההשגה והתפיסה באור א"ס ולכך נק' כח מ"ה²⁸ כלומר מ"ה פשפשת²⁹ מ"ה ידעת כו' וכמ"ש במ"א וזהו והחכמ"ה מאין תמצא³⁰ פי' החכמ"ה דוקא מאי"ן נמשכה להיותה בבחי' מ"ה כנ"ל שהוא בחי' הביטול והוא ההפשטה מגדר דבר י"ש כו' משא"כ הבינה נק' י"ש וכמ"ש להנחיל אוהבי יש³¹ כו' וכידוע ועיקר הענין הוא במה שאמר והחכמ' מאין כו' שהחכמה היא יש מאין מאור הכת"ר שנק' אי"ן³² כידוע דוקא ולא הבינה משום דהבינה מן החכמה נמשכה בבחי' יש מיש כמו עד"מ משכל למדו' משא"כ מכת"ר לחכמה שהוא מאין ליש כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. וזהו הוי' אלקינו כי כל הוי' הוא בחכמ' וכמ"ש כולם בחכמה עשית³³ ואפי' גם בעולמו' התחתוני' הרי ספי' חכמה דאצי' מתלבש בחכמ' בי"ס דבריא' ובחכמה דבריאה נבראו כל הנבראי' שבבריא' ועד"ז חכמה דבריאה מתלבש עוד בחכמה די"ס דיצי' כו' עד בחי' חכמה שבמל' דמל' דעשי' שמהוו' שמים וארץ גשמי' וזהו כולם בחכמ"ה עשית כו' וד"ל ומהוי' דחכמה הוא שנמשך ונתגלה אח"כ באור הבינה והוא פי' אלקינו כנ"ל וע"כ קדם לומר הוי' ואח"כ אלקינו ואמנם כל זה שיהי' יחוד אורו' דאו"א שהן חו"ב הנ"ל הנק' תרין ריעין כו' הוא בא מחמת שאור א"ס ירד מבחי' עצמותו מלמעלה למטה להיו' נק' הוי' אלקינו באצי' כנ"ל ונעשה זה ע"י העלא' מ"ן תחלה שבב' תיבו' דשמ"ע ישרא"ל כנ"ל וד"ל.