ג

י' ספי' בכלל ומכ"ש בפרט וכמאמר אנת חד ולא בחושבן¹⁴ פי' ולא בחושבן י"ס כח"ב כו' אלא דאנת אפיקת עשר תקונין וקרית לון י' ספירן כו' רק לאחזאה בהון איך אתנהיג עלמא כו' דהיינו רק כדי שיהא מהן מתנהג סוף מעשה והוא עולם הבריא' כו' אבל קמי' עצמותו לא יש מכל אינון מדות כלל אלא הוא חכים ולא בחכמ' ידיעא כו' וא"כ מה שנאצל מאתו אור החכמה עד שנק' חכים הוא בא למטה בדרך ירידה וצמצום גדול כמו ע"ד הירידה והצמצום מאצי' לבריא' כנ"ל והיינו שאמרו ז"ל במקום גדולתו¹⁵ שם אתה מוצא ענוותנותו כו' משום דענוה גדולה היא מה שיורד אור א"ס מעצמותו ומתלבש בחכמ"ה להיו' נק' חכי"ם וכן עד"ז בשאר הספירו' והמדו' כו' ולהיות כן צריך שימשיכו מאור א"ס שירד למטה ויתלבש בי"ס והיינו שיעוררו אותו שיצמצם א"ע בירידה זו ואם לא יעוררו אותו לזה הי' כל ההשתלשלו' די"ס בכלל חוזרין למקור חוצבם בהתכללו' והי' בביטול מציאותם לגמרי בעצמו' אור א"ס כמו שהי' הוא ושמו בלבד לפני ההשתלשלו' כידוע. אך הנה כדי לעורר אותו לזה מלמטה היינו ע"י העלא' מ"ן דוקא כידוע וקודם שהי' התחלת ההשתלשלו' לא הי' מי שיעלה מ"ן מלמטה כידוע וזהו שאמר בזוהר כד סליק ברעותי'¹⁶ כו' פי' שהי' העלא' הרצון הזה מצד עצמו כי חפץ חסד הוא¹⁷ כו' וכמ"ש בע"ח¹⁸ שלפני ההשתלשלו' הי' בלתי העלא' מ"ן כלל רק מצד עצמו אך אח"כ תלוי במעשה התחתונים כו' וזהו שאמר בהתחלת ספר הזוהר¹⁹ בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילא' כו' פי' בהתחלת ההשתלשלו' הי' ענין ההתעוררו' לזאת הירידה והצמצום להיו' מתלבש כלל בי"ס כנ"ל רק מצד עצמו והרצון הוא הנק' הרמנ"א²⁰ כידוע ובריש העלא' הרצון לזה כמ"ש כד סליק ברעותי' כו' הי' זה מצד עצמו והוא במה דגליף גליפו מתחלה בטהירו עילא' שהוא בבחי' העצמות כו' וכמבואר ענין הטהירו לי"ח וד"ל.

והנה אחר ההשתלשלו' אזי עיקר סיבת הירידה של אור א"ס בנאצלי' כו' הוא בא ע"י העלא' מ"ן מלמטה דוקא וכנ"ל ופי' העלא' מ"ן ידוע שע"י התבוננו' הנשמו' והמלאכי' בעולם הבריא'²¹ איכו' ביטול היש לאין מפני שמשיגי' בעצמו' אור האצי' איך שהוא מובדל ומרומם כו' וכמ"ש קדוש²² כו' והאופנים ברעש גדול²³ כו' אזי הן מתבטלי' ממציאותם וכידוע וזהו ענין העלא' מ"ן מעולם הבריא' להיו' יש