ב

בימינא⁸ וימינא בשמאלא כו' שהוא משום שהוחלפו האורות שבכלים מחסד לגבורה ומגבור' לחסד והיינו כמ"ש בע"ח (בשער מול"מ) דאור החסד האיר בכלי הגבורה ואור הגבורה האיר בכלי החסד כו' ולכך הוא נמצא ענין ההתכללו' למעלה דשמאלא שהוא גבורה אתכלל בימינא שהוא חסד כו' וד"ל ובזה מתורץ היטב הקושיא הנ"ל דהגם שפ' שמע הוא בחסד⁹ היינו בכלי החסד אבל אור הגבורה מאיר בו והוא ענין השם מ"ב דאנא בכח כו' ופ' והי' א"ש הוא בבחי' הגבורה היינו בכלי הגבורה אבל אור החסד מאיר בו והוא ענין שם ע"ב שבחס"ד כנ"ל וד"ל.

ואמנם הגם שניתרצה הקושיא הנ"ל ע"ד הקבלה מ"מ יש להבין תירוץ זה בהשגה וטעם מהו זה שאור החסד מאיר בכלי הגבורה ואור הגבורה בכלי החסד ולמה פ' שמע דוקא באור הגבור' בכלי החסד ופ' והי' באור החסד בכלי הגבור' כו' והנה תחלה יש להבין פי' פסוק ראשון דק"ש שהוא שמע ישראל וכו' עד ואהבת. ויש להקדים תחלה הכלל הגדול הידוע בהשתלשלו' העולמו' שההשתלשלו' הוא מאין ליש וכמ"ש בס' חינוך קטן¹⁰, וביאור ענינו ידוע להיות כי התהוות העולם השפל הזה הגשמי כמו שמים וארץ הגשמיי' הרי מתהווי' מכח אלקי שבכלים שבי"ס האחרונו' דעולם העשי' וכל שהוא בבחי' אלקו' הגם שהוא מדרגה היותר תחתונה כמו גם ספי' מל' שבמל' די"ס דעשי' הרי הוא מובדל בערך לגמרי מבחי' בעלי גבול ותכלית שהרי הוא ית' בחי' בלתי ב"ג וקדמון לכל הקדומי'¹¹ כו' וכמאמר אין ערוך לך¹² כו' וא"כ בהשתלשלו' השפע מאתו להוו' בעלי גבול כמו נבראי' שבעולם העשי' הוא בבחי' דילוג ההשפעה שלא בבחי' ערך והשתוו' כלל והיינו הנק' יש מאין וכמ"ש במ"א ולא כדרך כל עילה ועלול שהוא בבחי' יש מיש לפי שיש להן ערך זע"ז כו'. ועד"ז יובן גם למעלה בעולם הנאצלי' שנאצלו מן המאציל כי כמו שאין ערוך כלל בין נברא עם הבורא עד שבוראם יש מאין כך אין ערוך כלל לנאצלי' עם עצמו' המאציל דהיינו שגם הן נאצלי' בבחי' י"ש מאי"ן בלבד מעצמו' אור א"ס כמו ע"ד התהוו' הבריא' יש מאין מן הבורא כנ"ל וד"ל.

וביאור הדבר הנה ידוע פי' המאמר אנת הוא חכים¹³ ולא בחכמ' ידיע' כו' עד ולאו דאית לך צדק ידיע' כו' ולאו מכל אינון מדות כלל שהוא משום דבאמת הרי בחי' עצמו' אור הא"ס הוא מובדל ומרומם לגמרי מכל ההשתלשלו' של