תשה

להגיע לבחי' מיצר יוכל העני להגיע יותר, א' מפני שרעבים גם צמאים עי"ז ויצעקו, ושנית מפני שטענתו חזקה שאם הי' זה מפני שחטא מצד החטא ממילא הי' זה כפרה ונקיון על החטא אבל כיון שזהו מפני שבסדר השתלשלות יש משפיע ומקבל ע"כ צריך להיות עני ועשיר א"כ מפני מה מגיע לו שיהי' הוא עני מדוע העשיר לא יהי' עני, ע"כ ע"י המיצר עי"ז הצעקה גדולה יותר. וזהו תפלה לעני כי יעטוף, שהעני מתעטף בצער שהוא מיצר לו, וזהו כי רוח מלפני יעטוף ופרש"י שהוא ע"ד תפלה לעני כי יעטוף, פי' רוח מלפני שע"י שמיצר לו בבחי' רצון פשוט עי"ז לפני ה' ישפוך שיומשך תוס' בשם הוי' כו'.

ובעבודה בנפש האדם הנה ארז"ל כל המנבל א"ע הקב"ה מגביהו, אם נבלת בהתנשא, וזהו ענין הוידוים בר"ה ויוהכ"פ שכל אדם הוא מתוודה הגם שלא נמצא אצלו כלל כ"כ מ"מ נמצא אצלו בדקות, ועוד מפני שנש"י הם קומה שלימה ע"כ אומר א' מפני חבירו. וזהו בר"ה ויוהכ"פ, ובכל השנה היינו ענין המרירות שבנפש והיינו כשמתבונן איך שירדה נפשו האלקי' פלאים להתלבש בגוף ונה"ב שמתחלה היתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, פי' עמדתי היינו בביטול כמו שמצינו במלאכים דכתי' ויעמידם לעד לעולם שעומדים בביטול א"כ מלאכים שהם רק מחיצוני' הכלים מ"מ הם עומדים בביטול מכ"ש נשמות שהם מפנימי' הכלים, ונתלבשה בגוף שהגוף הוא מסתיר וגם נפשו הבהמית הגם ששרשה נלקחה מפני שור שבמרכבה שהם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה ואומרים קדוש וברוך, אך כאשר מתלבשת בגוף ונה"ב לא די מה שהיא אינה חפיצה ליכלל בה' אחד הנה היא מקררת גם הנה"א שיומשך אחר תענוגים גשמי' ולשכוח על ה' אחד ממכ"ע וסוכ"ע, וזהו השטן וזהו היצה"ר מתחילה מסית בתאוות היתר ואח"כ בתאוות איסור כו'.

וזהו שאומרים סלח לנו בשמו"ע דלכאורה אינו מובן מפני מה אומרים זה בשמ"ע שהי' מהנכון לומר כן קודם התפלה שקודם שיתחיל להתפלל יתוודה על חטאיו, אך הענין הוא דהנה קודם התפלה דרך איש ישר בעיניו שמאחר שאינו עושה עבירה בפ"מ ומקיים ג"כ מצות הרי הוא בעיני עצמו נחשב לצדיק, אבל ע"י התפלה שמתחיל תחלה הודו לה' קראו בשמו שמתחיל להודות שענין הודאה הגם שאינו משיג כן מ"מ הוא מודה, ואח"כ ע"י פסוד"ז שמזמר עריצים ומכרית כל החוחים כמו בכרם שאילן שענפיו יבשים צריך לחתוך אותם כדי שלא יקלקלו האילן כך פסוד"ז הוא מזמר עריצים, ואח"כ בברכת ק"ש כשמתבונן בשרשו ומקורו איך שגם שורש ומקור הנה"ב ג"כ בטל לאלקות עי"ז מתעורר בנפשו הבהמית ג"כ בחי' ביטול, ולכה"פ שלא תעכב את נפשו האלקית, ובאמת זהו בנקל להבין כי בשורש גם נה"ב בטל לאלקות ולמטה לכה"פ שלא יהי' מעכב על נה"א, ע"כ עי"ז יוכל למס"נ בק"ש בה' אחד. ואחרי אשר פועל ישועות בנפשו שיוכל לבוא לידי רצון פשוט ליכלל בה' אחד הסוכ"ע אזי רואה איך שהוא רחוק מאלקות בתכלית לכן אומר סלח לנו כי חטאנו, משא"כ קודם התפלה אינו יודע כלל שהוא רחוק מאלקות ע"כ אינו שייך

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.