תשב

מלוה ה', ועי"ז הקב"ה משלם לו בכפלים כמ"ש עשר תעשר, בשביל שתתעשר, שעי"ז שנותן מעשר עי"ז תתעשר, שהקב"ה נותן לו בכפליים. אבל גם זה אינו מובן למה צריך הקב"ה ללוות ממון ואח"כ לשלם לו הי' לו ליתן לכתחלה להעני ולא הי' צריך ללוות מהעשיר. אך במד"ר משני כדי שיזכו זל"ז שהעשיר יזכה להעני והעני מזכה להעשיר, כמו שהעשיר מזכה להעני השפעה גשמיות כך העני מזכה להעשיר השפעה רוחניות, וגשמיות לגבי רוחניות אין ערוך כי מזכה לו שעי"ז עושה העשיר מצות צדקה וצדקה הוא כללות כל המצות כמ"ש וצדקה תהי' לנו כו', וכמ"ש ברות אשר עשיתי עמו, הגם שרות קיבלה מבועז מ"מ אמרה אשר עשיתי עמו שעי"ז היא מזכה לבועז. ותירוץ זה הוא תירוץ עיקר, כי לפי תירוץ הגמ' משמע רק שהעשיר מזכה לעני אבל שהעני יזכה לעשיר אינו מובן משם, אבל לפי תירוץ הרבות מובן שגם העני מזכה לעשיר ג"כ כמו שית' להלן כו'.

והנה באמת יש בזה כוונה עמוקה למה נבראו עניים, דהנה למעלה בכל סדר השתל' יש בחי' משפיע ומקבל, כמו שמים וארץ ששמים הוא בחי' משפיע וארץ הוא בחי' מקבל, כמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ, כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה, שכדי שיהי' צמיחה צריך להיות המשכה מלמעלה בחי' גשם, וכן הוא בבחי' שמו"א הרוחני', שמים הוא בחי' ז"א מדות, וארץ הוא בחי' דיבור, שענין מדות ודיבור ששפע הדיבור נמשך מבחי' מדות שבלב, שמה שיש במדה שבלב כך הוא מדבר שזהו משפיע ומקבל. ועד"ז למעלה יותר בבחי' חו"ב הוא ג"כ בדרך משפיע ומקבל שחכמה נק' אב בחי' משפיע ובינה בחי' אם בחי' מקבל, וכן למעלה יותר בעת"י דאיתא בע"ח דעת"י דאצי' כל עצמותו הוא משני בחי' מ"ה וב"ן, מ"ה שבו הוא בחי' עתיק דדכורא וב"ן שבו הוא בחי' נוק' דעתיק. ונמצא אפי' בע"ק שעת"י הוא בחי' המתנשא מימות עולם שמרומם מעולם מ"מ גם שם יש בחי' משפיע ומקבל. ואפי' בכללות השתלשלות בחי' הקו הוא השפעה כדי שיהי' התהוות ד' עולמות אבי"ע, כשעלה ברצונו שיהי' התהוות העולמות סילק אור עצמותו ואח"כ נמשך המשכת הקו, שהצמצום שהי' בתחלה הי' סובל בתוכו כל ד' עולמות אבי"ע, ומי הוא הגורם שיומשך מלפני הצמצום ויהי' התהוות ד' עולמות אבי"ע היינו ע"י המשכת הקו, א"כ אפי' בכללות עולמות דכללות השתלשלות גם שם יש בחי' משפיע ומקבל. ואפי' עולמות א"ס כיון שנק' בשם עולם צריך להיות ע"י הצמצום א"כ גם שם יש בחי' משפיע ומקבל. ובלשון השמות היינו שם הוי' ושם אלקים, שם הוי' הוא בחי' משפיע, ושם אלקים הוא בחי' מקבל, כמ"ש וה' בהיכל קדשו היכל בגימט' אד', כוס בגימט' אלקים, וכמו שההיכל הוא בחי' מקבל וכן כוס הוא מקבל המשקה כך שם אלקים הוא בחי' מקבל משם ה'.

ובזוהר נק' בשם יחוד שמשא וסיהרא, שמש הוא בחי' שמש ה' משפיע, וסיהרא הוא בחי' מקבל, דהנה סיהרא לית לה מגרמה שאין לה שום אור בפ"ע ע"כ נק' עני, וע"י שסיהרא מקבלת משמש עי"ז נמשך תוס' בשמש, כידוע במשפיע