תשא

הוא עני ע"כ עי"ז א"ל שא"א⁵ להשיג באלקות ועי"ז מנחיל לו מלמעלה ג"כ שיומשך בחי' לא נדע למטה.

וזהו אדם ובהמה תושיע ה', וארז"ל בנ"א שהם ערומים בדעת כאדם הראשון שהוא בחי' ח"ס כמ"ש אני חכמה שכנתי ערמה, פי' חכמה היינו חכמה הגלוי', וחכמה הגלוי' הוא בחי' שכן לערמה פי' ערמומית היינו שמסתיר הענין, כמו שאנו רואים למטה בגשמיות שמסתיר הענין שחבירו אינו מבין כלל ועי"ז כובש המנגד, כי אם הי' מגלה לו הי' עומד כנגד, אלא שמסתיר הענין, וכמו שיש ערמומית בלעו"ז והנחש הי' ערום כך יש ערמומית בקדושה בא אחיך במרמה ויקח ברכתך, והיינו בחי' ח"ס, וזהו ערומים בדעת כאדם מ"מ משימים א"ע כבהמה ופרש"י דכאי הרוח כעני שהוא נכה הרוח, כי ההפרש בין אדם לבהמה שאדם יש לו דעת ובהמה אין לה דעת ע"כ משימים עצמם כבהמה שאין לה דעת, וזהו אל זה אביט אל עני ונכה רוח, הגם שבא ע"י עבודה לבחי' זה מ"מ הוא מחשיב עצמו כעני מפני שהוא נכה רוח, וכן זה עני קרא הגם שהוא בחי' זה מ"מ הוא מחשיב א"ע לעני כו'.

והנה פעם איתא בזוהר שתפלת העני קודם לתפלת משה וראייתו מתפילין של יד כי תפילין ש"י מניחים על יד כהה שיד כהה לגבי יד ימין נק' עני, כמו שעני הוא מחוסר לגבי עשיר שלעשיר יש ולעני מחוסר זאת, כן יד כהה מחוסר כח לגבי יד ימין, ע"כ נק' עני, ועוד תפילין של ראש יש ד' פרשיות בד' בתים שזהו הוראה ששם הוא בשפע ובתפילין ש"י הגם שיש כל מה שיש בתפילין ש"ר מ"מ כל הד' פרשיות הם בב"א⁶ שהשפעה שם בצמצום ע"כ תפילין ש"ר הוא בחי' תפלה למשה, ואעפי"כ מקדימין תפילין ש"י לתפילין ש"ר כך תפלה לעני צריך להיות קודם תפלה למשה כו'. ולכאורה אינו מובן למה תפלה לעני קודם תפלה למשה, שהרי אף לפי דעה זו ששניהם שוים ג"כ קשה איך יהיו שוים וכ"ש שתפלה לעני יהי' קודם לתפלה למשה זה אינו מובן כלל, למה יהי' תפלה לעני קודם כו'.

אך הענין הוא הנה מתחלה י"ל למה ברא הקב"ה עניים והעני צריך לקבל מהעשיר למה לא ברא שיהיו הכל שוים, ולכה"פ שלא יהי' העני צריך לקבל מהעשיר, אלא שיקבלו כולם השפעתם מלמעלה, כי הקב"ה ברא את האדם וכיון שהוא ברא אותו הי' צריך ליתן לו כל הצטרכות שנצרך לו, כמו שיהי' לע"ל שיהי' כל א' תחת גפנו ותחת תאנתו כך הי' נצרך שיהי' עכשיו ג"כ כן ולא שיקבל מעשיר, אך מ"מ אנו רואים דכתי' כי לא יחדל אביון מקרב הארץ משמע שצריך להיות בחי' אביון. והגמ' משני לפי שנא' מלוה ה' חונן דל כי הקב"ה כאשר ברא את העני הי' צריך ליתן לו כל ההצטרכות שנצרך לו וכאשר העשיר נותן להעני הוא מלוה ה', שחונן דל הוא