תרצה
וברא עלמא. והענין דהנה התורה היא ממוצע בין א"ס המאציל לנבראים, כי הנה אוא"ס הוא בלתי בע"ג ובלתי בעל תכלית, ונבראי' הם בע"ג ותכלית ואין ערוך כלל, ובכדי שיתהוו הנבראים מאתו ית' הוא ע"י התו' שהיא הממוצע. והנה ידוע שהממוצע צ"ל כלול משניהם ולכן בתורה יש בה מבחי' אחרונה שבמאציל ומראש ומקור לנבראים, וד"כ הוא תושב"כ ותושבע"פ כי על תושב"כ איתא בזהר אורייתא מחכ' נפקת שהיא ח"ע דאצילות, הרי יש בתושב"כ גילוי ח"ע ולכן אין בה השגה כי השגת השכל היא בינה, וחכ' הוא עדיין רק נקודה בלבד בלי התגלות ובלתי השגה, והתורה היא עצם נקודת החכמה ולכן אין בה השגה גמורה כ"א העיקר בתושב"כ הוא אותיות, ולכן אי' ברמב"ם שתמנע היתה פלגש הוא שוה למ"ש וידבר אלקים2 את כל הדברים כו', אבל על תושבע"פ אמרו מל' פה תושבע"פ קרינן לה, וזהו ענין הממוצע שבתורה כי תושב"כ היא ח"ע, וח"ע היא ראשית הגילוי שבנאצלים שהוא אצי' וה"ז שייך לבחי' תחתונה שבמאציל, כי אצילות הוא מלשון אצל וסמוך להקב"ה, ואפי' לפי הפי' שאצילות הוא מלשון הפרשת הארה מ"מ ה"ה הפרשת הארה מאלקות שהוא גילוי ההעלם מאלקות וה"ז אלקות ממש. אך לפ"ז צ"ל א"כ למה נק' אצי' בשם עולם והלא פי' עולם הוא מל' העלם והסתר. אך הענין דהנה אצילות נק' אלקות ולא אלקה ממש3 (ובל"א נק' בשם געטלכקייט), ובאלקה ממש א"א לכנות שום שם כלל, אבל באצי' שהוא רק התפשטות אלקות יתכן לקרותו גם בשם עולם אך מ"מ ה"ז אלקות, ולכן התורה שהיא מקור לאצי' שייך לבחי' תחתונה שבמאציל, ותושבע"פ היא מל' שהמל' היא מקור לנבראים וה"ז הבחי' שבהממוצע ששייך לנבראים.
ועוד אפ"ל שבין תושב"כ ובין תושבע"פ שניהם נק' בשם ממוצע. והענין דהנה אנו אומרים ועל תורתך שלמדתנו, תורתך היא התו' כמו שהיא למעלה קודם שנתלבשה בגשמי', ושלמדתנו היא התורה כמו שנתלבשה בגשמיות ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי שנים אוחזין בטלית המחליף פרה בחמור, והתורה כמו שהיא למעלה ברוחניות היא הבחי' העליונה שבהממוצע והתורה כמו שנתלבשה בגשמיות היא בחי' התחתונה שבהממוצע. ומפני שהתורה היא הממוצע לפי שני הפי' ולכן שנים שלומדים ביחד ומפלפלים במשארז"ל מאי טעמא אמר קרא, מנלן אמר קרא וה"ז שני המדריגות דתושב"כ ותושבע"פ ביחד וזה שואל ומקשה וזה מתרץ ונתחדש הלכה ביניהם עי"ז נעשה ג"כ חידוש למעלה שיהי' יחוד תושב"כ ותושבע"פ היינו שיהי' המשכת ח"ע במל' שהיא תושבע"פ כי כל הכוונה מהלימוד הוא בשביל היחוד דתושב"כ ובע"פ. וזהו מה שארז"ל ע"פ ביום חתונתו זה מ"ת,
הערות
- 2. ולכן אי' ברמב"ם שתמנע היתה פלגש הוא שוה למ"ש וידבר אלקים : בפיהמ"ש בהקדמה לפ' חלק. וראה גם לקו"ת ויקרא ה, ב. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שסו. ובכ"מ.
- 3. אך הענין דהנה אצילות נק' אלקות ולא אלקה ממש : ראה לעיל בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב של מאמר זה. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.