תרפט

לאעלאה כו', וכמארז"ל כל ת"ח שיש בו תורה ואין בו יר"ש דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימי' ומפתחות החיצונים לא נמסרו לו בהי עייל, וכמ"ש ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה, ואף שחושב שם עוד כמה דברים אך ההתחלה היא ביראה.

וזהו"ע שמעת יצ"מ עד בואם לארץ הי' המן, שהמן נותן כח לבוא לבחי' גלגולת. אבל כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר כו', שצריך אתעדל"ת מעצמו צ"ל בחי' יראה, ואח"כ יכול לבוא למדריגה גבוה יותר. ובכלל הו"ע ג' מועדים פסח שבועות סוכות, כי פסח הוא חג האביב והו"ע השעורה אביב שהוא בחי' יראה. ואח"כ יכול לבוא לחג השבועות שהוא קציר חיטים כי חטה בגימט' כ"ב שהו"ע כ"ב אתוון דאוריי', נגילה ונשמחה ב"ך, שעי"ז מגיע לבחי' א"ס עצומ"ה. וזהו דכתי' וספרתם לכם ממחרת השבת כו' שבע שבתות תמימות תהיינה תספרו חמשים יום, והו"ע זפ"ז הוא בירור ז' מדות רעות דנה"ב, ופי' לשון ספירה הוא מלשון ספירות ובהירות שמזככין ומבררין מדות רעות מנה"ב, ואח"כ יכול לבוא לבחי' אהבה. וזהו דכתי' תספרו חמשים והלא אין סופרים רק שבע שבתות שהוא רק מ"ט יום, אלא ממילא עי"ז יבוא לבחי' שער הנו"ן דקדושה. וזהו פי' שע"י שאו את ראש מספר בנ"י עי"ז באו לבחי' ד' דגלים.

ולהבין ענין ד' דגלים הוא כמ"ש כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, וארז"ל כשם שא"א לעולם בלא רוחות כן א"א לעולם בלא ישראל, וד' רוחות מזרח מערב צפון דרום הוא כנגד ד' דגלים, ולמעלה הו"ע ד' מחנות שכינה מחנה מיכאל גבריאל רפאל ואוריאל, מיכאל הוא כמ"ש מי כמוך באלים הוי', מי אל כמוך, וגבריאל הוא כמ"ש פלא יועץ אל גבור אבי עד, ורפאל הוא כמ"ש אל נא רפא נא לה, ואוריאל הוא כמ"ש אל הוי' ויאר לנו. וצ"ל איך שייך מלאכים שהם מרכבה תתאה בבריאה יקראו ע"ש אל שהוא שמו של הקב"ה, או מי אל כמוך שמשם נמשך סליחות עוונות, או אל נא כו' שרפואה הוא רק בחיק הבורא. אך הענין הוא דכתי' והחיות נושאות את הכסא עם דמות כמראה אדם שעל הכסא, ופי' ענין בחי' אדם למעלה הו"ע ציור ג' קוין חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא ת"ת גופא, והם נושאות כו' עם דמות כמראה אדם לא"ס כי לא אדם הוא וכמ"ש כי אל אנכי ולא איש, ואף שכתי' הוי' איש מלחמה שנק' בש' איש, אך הפי' הוא לא איש היינו כשנמשך א"י בשי"ן שהו"ע ג' קוין זה הוי' קיוינו לו, וכיון שהגיעו לבחי' לא אדם עש"ז נקראו בש' אל, ועי"ז י"ל ג"כ מי אל כמוך שמשם נמשך סליחות עוונות. וגבריאל הוא ע"ד מארז"ל איזהו גיבור הכובש את יצרו, א"א מגבור, ולמעלה הוא ענין א"א, והענין הוא למעלה כמארז"ל על הקב"ה הכובש את כעסו ופעם אי' ג"כ הכובש את יצרו, והיינו שדינין ומקטרגין לא יהיו מונעים ומעכבים והו"ע בחי' גבורה למעלה. ועוי"ל כי גבורה בגימט' רי"ו שהוא ג"פ ע"ב וע"ב בגימט' חסד ורי"ו הו"ע תגבורת החסד והו"ע ג' ידות וזהו"ע גבריאל.