תרפח

בירורים, ואינו שייך בירורים רק באכילה דחול כמ"ש ובטן רשעים תחסר, מחסר הניצוצים כמ"ש אמלאה החרבה, אבל בשבת בורר אסור ואז אתפרשת מסט"א שדוחה הרע ונתעלה הטוב, ואז האכילה הוא ע"ד צדיק אוכל לשובע נפשו, פי' נפשו הוא נפש דוד והוא אוכל לשובע נפשו, כמ"ש שובע שמחות את פניך, ואכלתם לחמכם לשובע, ומשביע לכל חי רצון, הו"ע רצון העליון, ולכן כתי' אכלוהו היום שבחי' לילה ליכא, ולכן כל ששת ימי המעשה כתי' ויהי ערב ויהי בוקר כמו שאי' במד"ר ל"ו שעות שמשה אותה אורה י"ב מע"ש וי"ב דליל שבת וי"ב שעות מיום שבת, ובכלל סעודת ליל שבת הוא נגד שמור לנוקבא. ופ' כי שבת היום קאי על סעודת יום שבת והוא נגד זכור לדכורא. והיום לא תמצאוהו הוא סעודה שלישית נגד זכור ושמור בד"א נאמרו, וסעודה השלישית הוא מחולק משאר הב' סעודות כי בב' סעודות הראשונות צ"ל האכילה כראוי ולא יוצאין בפת הבא בכיסנין, אבל בסעודה הג' יוצאין בפת הבא בכיסנין ותורגמינן³ או בד"ת, כי בב' סעודות הראשונות כתי' בם אכילה כמ"ש אכלוהו היום וכן כי שבת היום הוא נתינת טעם לאכלוהו היום ולכן צריך שיעור אכילה, אבל סעודה הג' כתי' לא תמצאוהו שאינו צריך כ"כ⁴, והוא ע"ד מארז"ל ע"פ ישא הוי' פניו אליך איך לא אשא פנים לישראל שכתי' בתורה ואכלת ושבעת וברכת שצריך אכילה כדי שביעה והם מדקדקים ע"ע עד כזית עד כביצה. והענין הוא כי נשיאת פנים הוא מדריגה גבוה ולכן הוא חל על שיעור קטן אך צ"ל על מה שיחול, וכן הו"ע סעודה שלישית שהוא מדריגה גבוה ולכן יוצאין אפי' בפת כיסנין ותורגמין, כי סעודה שלישית הו"ע עדן כמ"ש וקראת לשבת עונג, ענג ר"ת עדן נהר גן, סעודה הראשונה הוא בחי' גן וסעודה השני' הו"ע נהר וסעודה הג' הוא בחי' עדן עין לא ראתה אלקים זולתיך, והוא מדריגה גבוה ולכן יוצאין בפת כיסנין ותורגמין.

ומעתה יובן מה שאי' במד"ר א"ר ברכי' כשאני נתתי לכם את המן נתתי עומר לכאו"א הה"ד עומר לגולגולת, וכשאני מבקש מכם איני מבקש אלא עומר אחד מכולכם ולא עוד אלא של שעורים, פי' ענין עומר לגלגולת כי המן הוא מבחי' תיקון עמר נקי, ועי"ז יכול לבוא לבחי' ענין גלגולת. והענין הוא כי אית רצון ואית רצון, אית רצון שהוא עפ"י טו"ד, עד"מ אדם כשמתבונן בשכלו איך שטוב לפניו הדבר הזה רוצה את זה, והו"ע רצון עפ"י טו"ד, ויש בחי' רצון שלמעלה מטו"ד, וע"י המן מגיע לבחי' גלגולת. וזהו"ע כשאני נותן אני נותן לפי כוחי וכשאני מבקש איני מבקש אלא לפי כוחן עומר אחד מכולכם ולא עוד אלא של שעורים. ופי' ענין שעורה הוא שיעור ה' והו"ע חח"ת⁵ גלי' דתורה והו"ע התבוננות מי ברא אלה המוציא במספר צבאם, ועי"ז בא לבחי' יראה כמ"ש בזאת יבוא אהרן דא תרעא