תרפו

לרפב"י והיה רפב"י מתרץ לרשב"י י"ב פירוקי, ולאחר י"ג שנה שהיה במערה הי' רפב"י מקשה לרשב"י והוה הרשב"י מתרץ לרפב"י כ"ד פירוקי, והוא הי' רק עם ר"א בנו ולא שייך לומר ומתלמידי, וכמו"כ למעלה מדות שייכים לעולמות, הגם שלא דומה מדות שלמטה לגבי מדות שלמעלה, שמדות שלמטה הם רק גרם ההשפעה אבל מדות שלמעלה הם עצם ההשפעה כמ"ש מכלכל חיים בחסד שהם נק' ע"ש ההשפעה, עכ"ז הם מקור למקור לעולמות כמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, כי אמרתי עולם חסד יבנה. אבל בחי' מוחין אינו שייך אפי' להיות מקור לעולמות שהוא למעלה אפי' מסדר זמן, הגם שכתי' אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, ופי' אלפים שנה הו"ע אאלפך חכ' אאלפך בינה, וע"ז כתי' ואהי' אצלו שעשועים יום יום, אך זהו רק שם המושאל, אבל באמת לא שייך לומר על מוחין בחי' זמן.

ולכן כל השפעות שנמשך מבחי' זמן שהוא מחודש יכול להיות נפסק לכן שייך להכין מיום לחברו, אבל המן שהי' מבחי' מוחין מדריגה שלמעלה מסדר זמן והו"ע אני הוי' לא שניתי לכן מי שברא יומו ברא פרנסתו. ועוי"ל אופן אחר, שזמן הו"ע מל', וסדר זמנים הו"ע כללות ע"ס דאצי', ולמעלה מסדר זמן הוא בחי' אין שלמעלה מחכ' וכמ"ש והחכ' מאין תמצא. והמן שרשו מבחי' אין שלמעלה מבחי' חכ', ופי' מי שברא יומו פי' מי ע"ש שאינו מושג, ומפני שהמן היה מבחי' שלמעלה מסדר זמן לכן אל יותר ממנו עד בוקר רק דבר יום ביומו.

אך לפי"ז צ"ל איך ביום הששי הי' לחם יומים, והענין הוא כי יום הששי הי' גמר מעשה, ונתחב"ס והי' מאיר בדרך אור חוזר הארה משבת בע"ש לכן הרי זה דבר יום ביומו. דהנה כתי' ששת ימים עשה כו' וביום השביעי שבת, ואין הפי' הוא שהשביתה הוא כעין ששת ימי המעשה, כי הששת ימים נק' ששת ימי המעשה ולמשל אדם בעת שעושה מלאכה ה"ה מלביש המוחין והמחשבה בעשי' ואח"כ כשגומר העשי' נעשה החזרת המוחין למקורן ושרשן, כמו"כ למעלה ששת ימי המעשה ה"ז בבחי' ירידת האור, ובשבת הו"ע עליות עולמות, ובששת ימי המעשה של ע"ש התחיל בחי' שבת עליות העולמות ולכן מאיר הארה בע"ש ג"כ וה"ז דבר יום ביומו. וע"ד דוגמא מג' אוירין, שלמעלה האויר חם ובאמצע הוא קר ולמטה הוא חם, שלכאורה הוא רחוק יותר מהשמש ולמה הוא חם, והענין הוא מאחר שלמטה הארץ מונע ודוחה חום השמש בדרך או"ח, ולכן הוא חם למטה. וכן הו"ע בע"ש שבין השמשות הו"ע שביתה ועליות העולמות ומאיר בדרך או"ח הארה משבת בע"ש. ולכן ה"ז דבר יום ביומו. וזהו מ"ש יום השישי ויכולו השמים והארץ פי' ויכולו הוא מלשון כליון ותשוקה שהו"ע עליות שהי' ביום השישי נמצא שהי' דבר יום ביומו.

וכן הוא בתורה כתי' ג"כ דבר יום ביומו בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים שהוא ג"כ למעלה מהזמן, ומ"ש נער הייתי וגם זקנתי, אך זה שרו של עולם אמרו

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.