תרפה
הנני ממטיר
בס"ד פ' נשא תרל"ט הנחה.
הנני ממטיר1 לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. הנה י"ל שיש ב' מיני הילוך מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט והו"ע תורה ותפילה, שהו"ע אתעדל"ת ואתעדל"ע כעין אתעדל"ת, והמן הי' הקדמה למ"ת, וצ"ל מהו"ע הנסיון דמן, ועוד משמע שגם בתורה יש נסיון.
ולהבין זה הנה במן כתי' ולקטו דבר יום ביומו ואיש אל יותר ממנו עד בוקר, והוא ע"ד מארז"ל כל מי שיש לו פת בסלו ודואג על מחר ה"ז מקטני אמנה, שהו"ע קטנות. וצ"ל מפני מה המן לא יותר ממנו עד בוקר הלא כל השפעות שנשפעים מלמעלה מותר להכין מיום לחבירו ואין לך עשב למטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, והמן אסור להותיר מיום לחבירו.
והענין הוא כי המן הוא ממדריגה גבוה שלמעלה מזמן ועליו ארז"ל מי שברא יומו ברא פרנסתו. כי הנה בכלל יש ג' מדריגות, זמן, סדר זמנים כמו שאי' במד"ר ע"פ ויהי ערב ויהי בוקר מלמד שהי' סדר זמנים קודם לכן, ויש מדריגה שלמעלה מסדר זמנים ג"כ, והמן הוא ממדריגה שלמעלה מסדר זמנים. וי"ל זה על ב' אופנים, א' י"ל שזמן הוא מבחי' מל' מלך מלך וימלוך עבר הוה עתיד, וסדר זמנים נוכל לומר שהו"ע מדות, ולמעלה מהזמן הו"ע מוחין, והמן שהי' למעלה מהזמן עליו ארז"ל מי שברא יומו ברא פרנסתו ע"ד מי ברא אלה, פי' אלה הו"ע ו"ק שכלול מוא"ו והוא בגימט' אלה, כי מדות נק' יום ויומו של הקב"ה אלף שנה כמ"ש אלף שנה בעיניך כיום אתמול וזהו שאדה"ר נתקלל ביום אכלך ממנו מות תמות, ובחסד הקב"ה נתחלף לאלף שנה, רק ע' שנה נתן לדוד המלך ע"ה. ואין הפי' שבמדות יש זמן אלא כשנמשך הארת המדה למל' נעשה מזה למטה זמן אלף שנה, ואלף שנים הראשונים שהי' מאיר הארה ממדת החסד, הי' חסדים, דור אנוש נזונים מחסדו של הקב"ה, חסד אל כל היום, ובאלף השני הי' הארה ממדת הגבורה הי' גבורות, אלף ותרנ"ו הי' דור המבול ואלף ותתקצ"ו הי' דור הפלגה, ואלף השלישי ותמ"ח הי' מ"ת שהי' הארה ממדת הת"ת כמ"ש לך הוי' הגדולה והגבורה והת"ת, נמצא שבמדות הו"ע סדר זמנים מקור לזמן, אבל מוחין הם למעלה מסדר זמן, כי מדות שייכים לעולמות עד"מ מדת חסדן או נדבן אינו שייך כ"א לזולת שיש על מי להתחסד או להתחכם, אבל בלא זולת הרי דומה כמי שאין לו המדה, כי עצם המדה הוא לשם הפעולה וכשאינו זולת הרי דומה כמו שאין לו המדה כלל. אבל ענין מוחין יכול להשכיל השכלות בפ"ע, וכן לימוד תורה, ואדרבה יכול להשכיל השכלות עוד יותר ושיתוסף עוד אצלו השכלות, כמו רשב"י קודם שהי' במערה הי' הוא מקשה
הערות
- 1. הנני ממטיר : הנחת א' מהשומעים מהמאמר ד"ה אך להבין מ"ש למען אנסנו, הנדפס לעיל ע' שצו ואילך. והוא המשך להמאמר ד"ה מי זאת הנשקפה דש"פ במדבר תרל"ט. — הנחה זו נמצאת בכת"י 1185. וראה לעיל ע' תקצב הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר זה, ובהנסמן בהמ"מ לשם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.