תרפג
הקב"ה להחזירן, וזהו מדריגה עוד יותר נעלה, שמתחילה הי' ע"י מלאכי השרת, ולע"ל הקב"ה בעצמו יחזירם. והענין הוא כמארז"ל לע"ל צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם, ופי' ענין עטרה הו"ע כתר וכמו שכדי שיומשך מאוא"ס לע"ס הוא ע"י כתר שכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים, כן לע"ל יהי' עטרותיהם בראשיהם היינו בחי' חי' שעתה הוא בבחי' מקיף ולע"ל יאיר בנר"נ, וזהו"ע שמחת עולם על ראשם. וששון ושמחה הוא יסוד ומל' דקדושה, ויגון ואנחה הו"ע יסוד ומל' דלעומת זה, כי זה לעו"ז עשה אלקים ולאום מלאום יאמץ כשזה קם זה נופל וכשיאיר ששון ושמחה ממילא יהי' ונסו יגון ואנחה.
ולכן עתידין צדיקים שיאמר לפניהם קדוש, ובלשון קבלה הענין הוא שיתעלה בדרך אור חוזר מל' בכתר שלמעלה מבחי' צדיק וצדק. והענין הוא כי הנה כתי' והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני, ופי' ענין ים הקדמוני הו"ע ים החכ' שיהי' מים חיים, הענין הוא שיש ב' בחי' גידים, א' גידים הבוקעים עפר הארץ להיות נהר, ויש גידים המחוברים לתהום והו"ע ב' בחי' אין, וזהו מלמעלמ"ט, ולע"ל יהי' מל' בכתר בדרך אור חוזר מלמטה למעלה, ולכן כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, כי פי' ענין ציון הוא פנימי' ירושלים והו"ע תורה כמ"ש כי מציון תצא תורה ודבר הוי' מירושלים, והענין הוא כי בנש"י יש ב' בחי', בעלי תורה מארי תורה, ובעלי עסקים, בעלי תורה הו"ע כל הנשאר בציון, ובעלי עסקים שאינו יכול ללמוד תורה בתמידות והם ע"י מעהמ"צ בשלימות היראה שהוא יראה שלם עי"ז מגיע לבחי' כתר, ולכן כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו. וזהו"ע מ"ש לאמר לציון עמי אתה, פי' עמי אתה כתר אחד לשניהם ולכן קדוש יאמר לו.
ומעתה יובן פי' צאינה וראינה בנות ציון בעטרה שעטרה לו אמו, פי' שיהי' וראינה צ"ל צאינה והו"ע ההילוך כמ"ש והתהלכתי בתוככם שיש ב' מיני הילוך מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע. והענין הוא כי אי' בילקוט עתיד הקב"ה לטייל עם צדיקים בעלמא דאתא, כי הנה כתי' והי' מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני, והפי' הוא כי בכל ימי החול בחו"ל מאיר ו"ק דעשי' ולפעמים ו"ק דיצי', ובא"י מאיר ו"ק דיצי' ולפעמים ו"ק דברי', ובשבת שאז הוא עליות העולמות הרי אז התכללות ו"ק דעשי' ביצי' וו"ק דיצי' בבריאה וו"ק דברי' באצי', ובר"ח העלי' הוא בדיבור, אבל לע"ל יהי' חודש בחדשו ושבת בשבתו העלאה באר"ע2, ויבוא כל בשר להשתחוות לפני כמ"ש השמים החדשים והארץ החדשה אשר כו' עומדים לפני שיהי' העלי' בפנימי'. וזהו ענין מ"ש בילקוט לטייל בג"ע כי ג"ע הוא ענין עליות כמ"ש מי יעלה בהר הוי'. וזהו פי' צאינה שהו"ע ההילוך שיהי' לע"ל, ואז וראינה שעתה הוא בעטרה שעטרה לו אמו שפי' לו דוקא למעלה מהשגה,
הערות
- 2. העלאה באר"ע : כ"ה בכת"י. ואולי הכוונה: בעילוי אחר עילוי. או: באין ערוך. או: בארץ עילאה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.