תרפא

וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר שלכאורה תיבת לאמר מיותר, התינח בכל התורה שכתי' וידבר הוי' אל משה לאמר הפי' הוא שהוי' דיבר אל משה שיאמר לכל ישראל, אבל עשה"ד הלא כל ישראל שמעו וכמארז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, ומהו לאמר. אך פי' לאמר הוא לדורות, וכל הדברים הו"ע כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתנה בתורה. נמצא כמו שבמ"ת הי' העלאה והמשכה שעכדו"ד פרחה נשמתן שהו"ע העלאה והי' קבלת התורה, כן בכל יום ויום יש בחי' מ"ת העלאה והמשכה, שע"י אהבה דבכל מאודך מגיע לבחי' מאד העליון שהו"ע כתר שניתן בראשו קדוש הא' והו"ע כתר דאריך, ופ' שני' הו"ע שע"י המצות ממשיך גילוי אלקות, וכ"ז ניתנה בכח התורה.

וזהו"ע שני כתרים שנותן על ראש בניו כתר ז"א וכתר מל' שהוא כנגד נעשה ונשמע. וצ"ל שבמקום אחר נת' שנעשה ונשמע הו"ע אורות וכלים, נעשה הו"ע אורות, ונשמע הו"ע כלים¹, והכא נתבאר שנעשה ונשמע הו"ע תומ"צ. אך באמת שניהם עולים בקנה א', כי הנה כתי' כי נר מצוה ותורה אור שהמצות נמשלו לנר כמו נר הוא הכלי המחזיק שמן ופתילה, ובשמן ובפתילה נאחז האור, הרי הנר הוא הכלי המחזיק שמן ואור ופתילה, כן הו"ע מצות הם כלים לתורה שנק' אור וכמ"ש כלים ריקים אל תמעיטי, כשיש כלי יש אור, וכמ"ש אין עוד כלי ויעמוד השמן, שכ"ז שיש כלי יש שמן. וזהו שאנו אומרים קדשינו במצותיך ותן חלקינו בתורתך, שמתחילה צ"ל מצות שהם כלים ואח"כ תורה שהו"ע אור.

ומעתה צ"ל מארז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מלאכי השרת וקשרו להם שני כתרים, משמע הואיל והקדימו נעשה לנשמע, אבל משום נעשה ונשמע לחוד לא הי' נותנים להם השני כתרים, והדרוש הזה סובב ונתבאר שנעשה ונשמע הו"ע תומ"צ משמע בשביל תומ"צ לבד ניתנו השני כתרים.

אך הענין הוא כי כאן נת' שהג' פרשיות ק"ש הו"ע ג' פעמים קדוש, ופ"א קדוש הוא בחי' בכל מאודך והו"ע פי' אחד בשעה שהקדימו שהענין הוא הגם שלא ידעו מה שיצוה עליהם ואף שיצוום דברים שא"א לקיימם עכ"ז הקדימו והו"ע ביטול הרצון לבעהר"צ, וכן הו"ע פרשה ראשונה בכל מאודך שנק' עושין רצונו של מקום, ופי' עושין הו"ע כפי' והכרח, ופ' ראשונה נק' עורש"מ כמארז"ל איך אפשר אדם חורש בעת חרישה וזורע כשהוא זורע וקוצר בעת קצירה ותורה מה תהא עלי', ויש שם תירוץ ע"ז. ועוד שם פעם א' אומר ועמדו זרים ורעו צאנכם ופעם א' אומר ואספת דגנך ותרצו שם כאן בזמן שישראל ערש"מ וכאן בזמן שאין ישראל ערש"מ, בזמן שישראל ערש"מ מלאכתן נעשית ע"י אחרים ועז"נ ועמדו זרים ורעו צאנכם