תרפ

וכן ע"י כל המצות ממשיכין גילוי אלקות. ותושבע"פ הו"ע עיון התורה, והאותיות אינם עיקר, ואף שזה שארז"ל ערוכה בכל ושמורה הי' על תלמיד אחד שלמד בחשאי שצריך להיות בכל רמ"ח אברים, עכ"ז העיקר אינו דוקא האותיות רק השכל הוא העיקר, וכשלומד הלכה קודם שמשיג אותה הרי שכל ההלכה מקיף אותו, ואח"כ כשמשיג ההלכה ה"ה מקיף שכל ההלכה והו"ע מקיף ומוקף יחוד נפלא שאין כמוהו לכן נותן כח שע"י בחי' בכל מאודך יכול להגיע למעלה לבחי' מאוד העליון להיות קדיש בשמי' מרומא עילאה. וזהו מארז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח, מנוול זה יצה"ר ובהמ"ד הו"ע דרשות תושבע"פ, ואם אבן הוא נימוח פי' אפי' לבו כלב האבן, ע"ד מ"ש על לע"ל והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר והוא כמ"ש יבוא כל בשר להשתחוות לפני והוא ע"י תושבע"פ. נמצא שבתורה יש ב' בחי' שע"י אהבה דבכל מאודך יכול להגיע למעלה לבחי' קדיש בשמי' מרומא עילאה, וע"י מעהמ"צ יכול להמשיך גילוי אלקות למטה.

והנה זה הי' בכלל בעת מ"ת דכתי' וירד הוי' על ה"ס, וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ושומעים את הנראה, אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו שהוא כללות התורה כי אנכי הוא כולל רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך כולל שס"ה מל"ת וכל העם ענו ואמרו הוי' אלקינו הוי' אחד שהו"ע קבלה שקבלו התורה וזהו בעת מ"ת, ואנו מברכים בכל יום נותן התורה נותן הוא לשון הוה שבכל יום יש ענין מ"ת להגיע ע"י בכל מאודך למעלה ג"כ לבחי' מאוד העליון להיות קדיש בשמי' מרומא עילאה, וע"י מעהמ"צ להמשיך גילוי אלקות למטה להיות קדיש על ארעא עובד גבורתי'.

ובכלל הו"ע ג' פרשיות דק"ש, פרשה א' ואהבת עד ובשעריך מ"ב תיבות שהוא בחי' שם מ"ב שאי' בזהר שם מ"ב עולה ואינו יורד, כן בפ' זו הו"ע אהבה בכל מאודך לצאת מהגבלת הכלי לעוצם רוממות א"ס ב"ה כמו ענין קרבנות שרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס, כן אהבה דבכל מאודך מגיע לא"ס ב"ה והו"ע בעטרה שעטרה לו אמו רק לו, והוא קדוש הא'. כן הו"ע שם מ"ב שעולה ואינו יורד. ופ' שני' הוא כנגד קדוש הב' שע"י מעהמ"צ ממשיכין גילוי אלקות, ובפ' זו כתי' והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי ויש השפעות רוחני' והשפעות גשמי'. ובפ' ויאמר הו"ע תורה שכתי' בה אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ, והענין הוא כי אדם יכול להשפיל א"ע ולומר איך אפשר שאני מוגבל ובהגשמה ואיך אוכל ע"י בכל מאודך להגיע למעלה לבחי' מאוד להיות בעטרה שעטרה לו אמו, או ע"י מעהמ"צ להמשיך גילוי אלקות למטה, ועז"נ אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ, כי במצרים היו משוקעים במ"ט שערי היפוך ובמשך חמשים יום הגיעו לשער הנו"ן דקדושה, ושם הי' מ"ת, ולא בעת מ"ת לחוד הי' זה כי בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים, ובאמת כן הוא בכ"י ויום, וכמו שיש מצרים בלעומת זה כן יש מצרים דקדושה שע"י מצרים וגבולים נעשים לו רצונות זרות וע"י יצ"מ ממילא נופלים ממנו המח"ז, וע"י כח התורה יכול לבוא לבחי' העלאה והמשכה. וזהו דכתי'