תרעו

כמו"כ המלאכים נק' בש' נוני ימא רבא מפני שהם מעלדאת"כ, וכן הנשמות קודם התלבשותם בגוף שרשם הוא מעלדאת"כ וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו והעמידה הו"ע ביטול ע"ד מ"ש במלאכים ויעמידם לעד לעולם, שפי' ויעמידם הו"ע ביטול, כך כאן אצל נשמות העמידה הו"ע ביטול, וגם בכתבי האריז"ל מביא שבשביעי של פסח הוא לידת הנשמות והיינו מפני שאז הוא קי"ס והנשמות קודם התלבשותם הם בים וכשנעשה קריעה בים נעשה לידת הנשמות, וכאשר הם בוקעים את עפר הגוף הם נקראים מים חיים שהוא במדריגה יותר נעלה, כמו במשל כאשר המי הים בוקעים עפר הארץ נעשו מים חיים כך כאן.

ולהבין ענין מי הים מלוחים שלכאורה הוא חסרון, אך באמת זהו ג"כ מעלה ומדריגה גבוה, רק שמים חיים הוא מדריגה היותר נעלה. כי פי' מלח הענין הוא כי הנה כתי' ולא תשבית ברית מלח אלקיך על כל קרבנך תקריב מלח, שמלח הוא ברית הוי' אלקיך, שענין מלח הגם שבעצמו אין לו טעם טוב מ"מ הוא ממתיק מאכל אחר כמ"ש היאכל תפל מבלי מלח. וכמו"כ למעלה ענין מלח שממתיק הדינין דשם אלקים, שמשם אלקים יש ג"כ יניקה לחיצוני' כמ"ש ואתה מחי' את כולם כי בשם אלקים יש ק"כ צירופים כי יש בו ה' אותיות וכל אות יש בו כ"ד צירופים, כמו שאי' בס"י שתי אבנים בונים שתי בתים שלש אבנים בונים ששה בתים וכו' ה' אבנים בונים כ"ד בתים, וממ"ח צירופים אחרונים שבשם אלקים יש יניקה לחיצונים, ופעולת המלח הוא שממשיך מבחי' טעמים דשם הוי' בשם אלקים להמתיק הדינין דשם אלקים. וגם ענין מלח שמפליט הדם מן הבשר, כן למעלה דם הוא בחי' הגבורות שבו נאחזים הקליפות, והמלח מפליט הדם. וזהו שמי הים הם מלוחים ע"ש כי אותיות ים הם מצירופים אחרונים דשם אלקים כי יש בשם אלקים אותיות אלה ים, וממ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים משם הוא יניקת הקליפות וכמ"ש ותשליך במצולות ים כל חטאתם, שמצולות ים הוא בחי' עמקי הקליפות, וזהו שמי הים הם מלוחים שהמלח הוא המשכת הטעם דשם הוי' בשם אלקים וכתי' הוי' בחכ', ושרש הטעמים הם גבוהים מאד שהוא מבחי' טנת"א, וזהו מלח בגימ' מזל עם הכולל9 שנמשך ממזל שזהו מדריגה גבוה.

אמנם מים חיים הם מדריגה היותר גבוה, ובד"כ ההפרש בין מים חיים למי מלוחים, מי מלוחים הו"ע צדיקים דכתי' אצל מלח ברית10 הוי' אלקיך, ומאן דנטיר ברית איקרי צדיק, הגם שבשביל מילה כל ישראל צדיקים כמ"ש ועמך כולם

הערות

  1. 9. מלח בגימ' מזל עם הכולל : בהגהות הרא"ח ע"ה ראזנבוים שם מעיר ע"ז: צ"ע מה היתה כוונתו בזה, ולמה לא אמר מלח גימ' מזלא כדאי' בלקו"ת ד"ה ולא תשבית מלח [לקו"ת ויקרא ד, א].
  2. 10. דכתי' אצל מלח ברית . . ומאן דנטיר ברית אקרי צדיק : בהגהות הרא"ח ע"ה ראזנבוים שם מביא זה כפי ששמע מכ"ק אדמו"ר מהר"ש, וז"ל: כי איתא בזהר מאן דאתגזר אקרי צדיק, ועמך כולם צדיקים. רק קיום מצות מילה בשלימותה הוא דווקא להיות נוטר ברית. ולכן נאמר גם במצות מילה לשון ברית כמו במלח, ואתנה את בריתי ביני ובינך, ואתה את בריתי תשמור, המורה על המשכת שם הוי'. (אבל בחי' בע"ת הוא ענין לפני הוי' כו', כאשר ית' לקמן שזהו עמוד העבודה רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס). ואח"כ מעיר ע"ז הרא"ח ע"ה ראזנבוים: אולי הי' כוונת אדמו"ר מה שהביא ב' הפסוקים ואתנה את בריתי כו', גם ואתה את בריתי תשמור, להורות על מצות מילה ועל נטירת הברית. וצ"ע למה נצרך להקריב מלח על כל קרבנך, והלא זה הוא עמוד העבודה, בחי' מים חיים כמו בחי' בע"ת למעלה מבחי' בחכ' אתברירו, ואולי מטעם זה אמר מלח בגימט' מזל, ושרש המזל נמשך ממו"ס שבו מלובש גבורה דע"י. גם צ"ע הלא מצות מילה ג"כ מבחי' גבוה ר"ת מילה וס"ת הוי'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.