תרעו

כמו"כ המלאכים נק' בש' נוני ימא רבא מפני שהם מעלדאת"כ, וכן הנשמות קודם התלבשותם בגוף שרשם הוא מעלדאת"כ וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו והעמידה הו"ע ביטול ע"ד מ"ש במלאכים ויעמידם לעד לעולם, שפי' ויעמידם הו"ע ביטול, כך כאן אצל נשמות העמידה הו"ע ביטול, וגם בכתבי האריז"ל מביא שבשביעי של פסח הוא לידת הנשמות והיינו מפני שאז הוא קי"ס והנשמות קודם התלבשותם הם בים וכשנעשה קריעה בים נעשה לידת הנשמות, וכאשר הם בוקעים את עפר הגוף הם נקראים מים חיים שהוא במדריגה יותר נעלה, כמו במשל כאשר המי הים בוקעים עפר הארץ נעשו מים חיים כך כאן.

ולהבין ענין מי הים מלוחים שלכאורה הוא חסרון, אך באמת זהו ג"כ מעלה ומדריגה גבוה, רק שמים חיים הוא מדריגה היותר נעלה. כי פי' מלח הענין הוא כי הנה כתי' ולא תשבית ברית מלח אלקיך על כל קרבנך תקריב מלח, שמלח הוא ברית הוי' אלקיך, שענין מלח הגם שבעצמו אין לו טעם טוב מ"מ הוא ממתיק מאכל אחר כמ"ש היאכל תפל מבלי מלח. וכמו"כ למעלה ענין מלח שממתיק הדינין דשם אלקים, שמשם אלקים יש ג"כ יניקה לחיצוני' כמ"ש ואתה מחי' את כולם כי בשם אלקים יש ק"כ צירופים כי יש בו ה' אותיות וכל אות יש בו כ"ד צירופים, כמו שאי' בס"י שתי אבנים בונים שתי בתים שלש אבנים בונים ששה בתים וכו' ה' אבנים בונים כ"ד בתים, וממ"ח צירופים אחרונים שבשם אלקים יש יניקה לחיצונים, ופעולת המלח הוא שממשיך מבחי' טעמים דשם הוי' בשם אלקים להמתיק הדינין דשם אלקים. וגם ענין מלח שמפליט הדם מן הבשר, כן למעלה דם הוא בחי' הגבורות שבו נאחזים הקליפות, והמלח מפליט הדם. וזהו שמי הים הם מלוחים ע"ש כי אותיות ים הם מצירופים אחרונים דשם אלקים כי יש בשם אלקים אותיות אלה ים, וממ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים משם הוא יניקת הקליפות וכמ"ש ותשליך במצולות ים כל חטאתם, שמצולות ים הוא בחי' עמקי הקליפות, וזהו שמי הים הם מלוחים שהמלח הוא המשכת הטעם דשם הוי' בשם אלקים וכתי' הוי' בחכ', ושרש הטעמים הם גבוהים מאד שהוא מבחי' טנת"א, וזהו מלח בגימ' מזל עם הכולל⁹ שנמשך ממזל שזהו מדריגה גבוה.

אמנם מים חיים הם מדריגה היותר גבוה, ובד"כ ההפרש בין מים חיים למי מלוחים, מי מלוחים הו"ע צדיקים דכתי' אצל מלח ברית¹⁰ הוי' אלקיך, ומאן דנטיר ברית איקרי צדיק, הגם שבשביל מילה כל ישראל צדיקים כמ"ש ועמך כולם