תרעג
אך יש להבין מפני מה לא הי' בתחילת הבריאה כך שארץ יהי' למעלה מן המים, אף שהטבע היא כך שהמים צריך להיות למעלה מן הארץ, רק הלא הוא ית' הוא כל יכול ויכול לשנות הטבע שיהי' הארץ גבוה מן המים, כמו שמצינו שאח"כ אחר הגזירה הי' כך, וכיון שלא הי' כך מסתמא מורה זה על איזה דבר.
אך בכדי להבין זה צ"ל תחילה ענין ים ויבשה, הנה ים ויבשה הו"ע עלדאת"כ ועלדאת"ג. והנה אי' כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה, וכשם שיש ברואים בעלדאת"ג שהם נראים ונגלים כך יש ברואים בעלדאת"כ שאינם נראים ונגלים, ובכלל קאי על מלאכים שמלאכים הם מעלדאת"כ לכן הכלי שלהם אינו מסתיר ומעלים על חיות אלקי המחייהו, הגם שגם למלאכים יש גופים, רק הגופים שלהם הם רק מב' יסודות, ומאיזה מהם מהדקות שבהם מאש ורוח, כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, לכן הגוף שלהם אינו מעלים ומסתיר. וזהו מה שמצינו במלאך שאומר בי נשבעתי נאום הוי', ולכאורה צ"ל האיך יוכל לומר בי נשבעתי וגם נאום הוי' ש' העצם, והיינו מפני שעיקר הוא כח המשלחו המדבר בו והוא בעצמו אינו מעלים ומסתיר לכך יכול לומר בי נשבעתי. וכן מצינו במשה שאמר ונתתי מטר ארצכם, ולכאורה איך יכול לומר ונתתי מטר ארצכם, הלא כתי' הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות, ואי' בגמ' ע"ז בחו"ל הוא ע"י שליח אבל בא"י הוא דוקא ע"י הקב"ה. אך הענין הוא מפני שמשה הי' מעלדאת"כ כמ"ש מן המים משיתיהו, ואף לאחר שנשפל בעלדאת"ג מ"מ הי' תמיד בביטול כמו בעלדאת"כ כמ"ש ויקרא משה משה ולא כתי' פסיק טעמא ביניהו, ולא הי' הכלי שלו מעלים ומסתיר והי' שכינה מדברת מתוך גרונו של משה, לכן הי' יכול לומר ונתתי מטר. וזהו שנקראו מלאכים בשם נוני ימא רבא, והיינו שאנו רואים שברואים שבים הם מכוסים במי הים כי בריאתם הוא ממים וחיותם הוא בים, ולכן הם בקרירות כמו מים וחיותם הוא ממים, כי דגים שבים מיד שהם פורשים הם מתים. משא"כ ברואים שביבשה אף שנתהוו מן הארץ ומקבלים חיות מן הארץ4, התהוות הוא מהארץ דהיינו כדי להצמיח שצריך לרקוב הגרעין ואח"כ נצמח הזרע, ואף שצריך להיות העלאת מ"ן לכח הצומח שבארץ, מ"מ הרי כ"ז מן הארץ, וגבי מדבר כתי' וייצר הוי' את האדם עפר מן האדמה וכמו שאי' הכל הי' מן העפר אפי' גלגל חמה, וחיותם ג"כ מן הארץ, ואעפ"כ יכולים ליזון באויר ושטים על פני המים, ואפי' צמחים אינם צריכים
הערות
- 4. ברואים שביבשה אף שנתהוו מן הארץ ומקבלים חיות מן הארץ : בהגהות להמאמר מהרה"ח הרא"ח ע"ה ראזנבוים מביא את הבא לקמן כפי ששמע מכ"ק אדמו"ר מהר"ש, וז"ל: גם התהוות כל הברואים שביבשה הם מן הארץ. כי כל הדצח"מ מתהווה מן הארץ, כי דומם הוא בעצמו יסוד העפר, וצומח הגם כי לכאורה התהוותו ע"י הגרעין הנזרע בארץ, אבל באמת אינו כן, כי הלא הגרעין נרקב ונפסד ואינו אלא כי כח הצומח שבגרעין הנזרע הוא רק העלאת מ"נ לכח הצומח שבארץ, אבל עיקר התהוותו הוא מכח הצומח שבארץ. גם חי ומדבר כתיב בהו תוצא הארץ נפש חי', וייצר כו' את האדם עפר מן האדמה, והכל הי' מן העפר אפי' גלגל חמה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.