תערב

הקב"ה שמע ישראל אנכי כו' ולא יהי' לך וענו ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד, שזהו קבלה על אנכי ולא יהי' לך, הוי' אלקינו קבלה על אנכי והוי' אחד קבלה על לא יהי' לך. ואנכי ולא יהי' לך שניהם מפי הגבורה שמענו שהם כוללים כללות המצות, אנכי כולל כל רמ"ח מ"ע ולא יהי' לך כולל שס"ה מל"ת, וזה הי' בעת מ"ת, ויש בחי' מ"ת בכל יום שאנו מברכין נותן התורה נותן הוא לשון הוה, לכן אנו אומרים ק"ש בכל יום. ונמצא מובן שעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו קאי על כל יום ויום שבכל יום יש מ"ת. ונמצא מובן מזה שמה שאומר בעטרה שעטרה לו אמו זהו עטרה שנתן על ראשו, ושנים שקשרו לכאו"א זה השני עטרות שנתן על ראש בניו, וזהו שקאמר העליונים מכתירים מפני שתלוי בישראל, וקאמר ביום חתונתו זו מ"ת קאי על כל יום ויום.

ולהבין מהו"ע הג' עטרות והג' פעמים קדוש צ"ל מ"ש והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, וקאמר בגמ' ע"ז עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה ופרש"י שיאמרו מלאכים קדוש לפני הצדיקים כדרך שאומרים עכשיו לפני הקב"ה, ולכאורה אינו מובן האיך שייך לומר שיאמרו המלאכים שירה לפני הצדיקים כדרך שאומרים לפני הקב"ה. ובספר כלי פז הביא שהרמ"ק בספר הפרד"ס שלו הקשה קושיא הלזו, וכתב שקשה הדבר להולמו איך יתכן שיאמרו מלאכים קדוש לפני הצדיקים כדרך שאומרים לפני הקב"ה, ותירץ שם הרמ"ק בס' הפרד"ס שמה שנקראים צדיקים ע"ש שמקיימים תורה ומצות שמצות נק' בשם צדקה לכן יתעלו בבחי' צדיק וצדק שהם יסוד ומל' שהם ספי' מע"ס דאצי', וא"כ כשהמלאכים דבריאה אומרים שירה לפני אצי' ממילא יאמרו לפני הצדיקים ג"כ, לכן כתי' יאמר היינו שיאמר בדרך מאיליו וממילא. אך זה תירוץ דוחק. ורבינו תירץ תירוץ אחר, ובכדי להבין זה צ"ל מה שאי' על שלשה דברים3 העולם עומד על תורה ועבודה וגמ"ח, והנה שלשה דברים אלו הם כנגד ג' עטרות וג' פעמים קדוש.

ולהבין זה הנה כתי' לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו, פי' הנה מתחילת הבריאה היו המים מקיפי' את הארץ והארץ הי' מוקף במים מכל צד ופינה והיינו לפי שיש ד' יסודות ארמ"ע, והנה ע"פ דרכי הטבע יסוד היותר כבד נופל למטה והיסוד הקל הוא צף למעלה, וע"כ יסוד העפר היותר כבד נפל למטה מטה ומים שקלים מעפר היו מקיפים את העפר, ורוח שיותר רוחני וקל כתי' ורוח אלקים מרחפת על פני המים, ואש היותר רוחני וקל משכנו תחת גלגל הירח, וזה הי' בתחילת הבריאה מצד הטבע, ואח"כ גזר הקב"ה גזירה יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה, שארץ יהי' למעלה מן המים. וזהו מ"ש יורדי הים באניות, שהולכי הים נקראים בשם יורדי שארץ גבוה מן המים. וזהו פי' כי לעולם חסדו, כי אמרתי עולם חסד יבנה, שזהו חסד כי בלא ארץ לא יוכל העולם להתקיים.

הערות

  1. 3. על שלשה דברים : הנחת א' מהשומעים מהמאמר ד"ה והנה איתא בס"י אם רץ לבך הנדפס לעיל ע' תיא ואילך. והוא המשך להמאמר שלפנ"ז ד"ה צאינה וראינה. — הנחה זו נמצאת בכת"י 1185. וראה לעיל ע' תקפו הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר זה. המ"מ וציונים למאמר זה כבר נסמנו לעיל בהמאמר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.