תרסז

בבינה. ובלקוטי תורה מהאריז"ל איתא שחמשה חומשי תורה הוא כנגד ה' פרצופים דאצי' לכך יוכל להמשיך מאתה הוי' לבדך לאתה עשית את השמים ואת הארץ. וזהו מ"ש תורת הוי' תמימה משיבת נפש, שיש שם ג' פסוקים פיסקא פיסקא, ובכל אחד מהם יש חמשה תיבות, שהה"א תיבות הוא כנגד חמשה חומשי תורה שהו"ע ה' עילאה, וא"ו פיסקא הוא כנגד שיתא סדרי משנה והו"ע וא"ו שממשיכים ה' לוא"ו, שזהו מאתה הוי' לבדך לאתה עשית את השמים ואת הארץ. וזהו נגילה ונשמחה בך, בך הוא כ"ב אותיות התורה ובך הוא א"ס עצמותו ומהותו, שע"י אותיות התורה ממשיכים מא"ס עצמותו ומהותו. וזהו"ע שקיום העולם הוא בשביל תורה, שע"י תורה ממשיכים מאתה הוי' לבדך לאתה עשית את השמים ואת הארץ, שבבי"ע יאיר ג"כ הה' פרצופים. וזהו הילך בתורתי, שהילוך שהוא ענין המשכה מלמעלמ"ט זהו דוקא ע"י תורה.

אך כדי שיוכל להיות המשכה מלמעלה למטה צריך להיות תחילה העלאה מלמטלמ"ע כמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, כדי שיהי' רוחו ונשמתו אליו יאסוף צריך להיות תחילה אם ישים אליו לבו, ומהו העלאה זהו"ע העלאה דתפלה. ובזה יובן מה שהמלאכים ביקשו את התורה כמ"ש תנה הודך על השמים והשיבם כלום יצה"ר יש ביניכם, ולכאורה מה זה תשובה הלא בלתי יצה"ר יכולים לקיים יותר את התורה. אך הענין הוא דהנה העיקר של התורה הוא שיהי' יתרון האור מן החשך דוקא כד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין. וזהו מ"ש ימצאהו בארץ מדבר יסובבנהו, שהתורה ניתנה דוקא במדבר שנק' מדבר עמים, כי בא"י יש גילוי אלקות לכך ניתנה התורה במדבר דוקא כדי שיהי' אתכפי' סט"א. וזה הי' בעת נתינת התורה, ואנו אומרים נותן התורה, נותן הוא לשון הוה שבכל יום יש נתינת התורה, וכדי שיומשך המשכת התורה צ"ל תחילה אתכפי'. ומהו האתכפי' זהו תפלה כי תפלה נק' בש' אכילה וכמ"ש באתי לגני אכלתי יערי עם דבשי, יערי זו ברכת יוצר אור, ודבשי זו מתיקות דק"ש, והיינו כמו אכילה הוא בירור שהמאכל מתעכל בקיבה ובאיצטומכא ונעשה דם שהמובחר עולה ללב ולמוח והפסולת נדחה לחוץ, וכך תפלה הו"ע בירור טוב ורע וכמ"ש רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים שע"י רוממות אל בגרונם שזהו פסוד"ז וחרב פיפיות בידם שזהו רמ"ח שהו"ע רמ"ח תיבין דק"ש עי"ז יוכל להיות לעשות נקמה בגוים לדחות הרע שבנפשו.

וזהו ע"ד מ"ש מצרף לכסף כור לזהב ואיש לפי מהללו, כמו שהצורף שצריך לעשות כלי אינו יכול לעשות הכלי עד שיהי' תחילה הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי, כך ע"י רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם עי"ז יוכל להיות לעשות נקמה בגוים שיהי' דחיות הרע, והיכן הוא דחי' הרע בסלח לנו ובאשמנו ובכל הוידוים שאחר שמו"ע. ובזה יובן מה שאנו אומרים סלח לנו בשמו"ע, ולכאורה מה יש עוד פחיתות מחטאנו והי' צריך לומר קודם התפלה, והיכן אומרים זה אחר התבוננות דק"ש ובשמו"ע. והיינו מפני שקודם התפלה דרך איש ישר בעיניו כשאינו