תרסה

מי זאת הנשקפה

בס"ד.

מי זאת הנשקפה¹ כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות, הנה איומה כנדגלות הו"ע הדגלים וכמו בדגלים הי' קודם לכן ההקדמה שאו את ראש בנ"י לגולגלותם ואח"כ הי' עשיית הדגלים כך כדי שיהי' איומה כנדגלות צ"ל תחילה נשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה ואח"כ יוכל להיות איומה כנדגלות. ולהבין כ"ז צ"ל מה שאי' במד"ר ע"פ כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית כו', אמר ר' ברכי' כשנתתי לכם את המן נתתי עומר לכל או"א הדא הוא דכתיב עומר לגלגולת ועכשיו שאני מבקש מכם איני מבקש אלא עומר אחד מכולכם, ולא עוד אלא של שעורים, וצ"ל מהו עומר לכאו"א ומהו"ע עומר אחד מכולכם, ומהו ולא עוד אלא של שעורים.

אך להבין זה צ"ל תחילה ענין המן דהנה כתי' אצל המן, אכלוהו היום כי שבת היום להוי' היום לא תמצאוהו בשדה, וצ"ל מפני מה לא ירד המן בשבת הלא כל ההשפעות אינן נעצרים בשבת, וכל ההשפעות הרי הם מלמעלה שהרי אפי' צמיחה אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, ומ"מ אינו נעצר בשבת, והמן הוא מדריגה גבוה כ"ש שלא הי' צריך ליעצר, וגם מהו אכלוהו היום הלא כל הימים אכלו אותו. אך להבין זה צ"ל כללות ענין המן דהנה כתי' הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא, משמע שהמן הי' הקדמה לתורה וצ"ל מה שייך מן לתורה, וגם מהו הנסיון, ועוד מהו הלשון של הילך בתורתי הל"ל אם יקיימו תורתי.

אך הענין הוא דהנה ידוע דעיקר קיום העולם הוא ע"י תורה כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות ארץ ושמים לא שמתי, וכן אי' במד"ר תנאי התנה הקב"ה עם