תרסב

ועוד יש לעשות הפרש בין תודה והלכות לשארי דברים, דהנה אי' בגמ' כל המנחות באות מצה חוץ מתודה ושתי הלחם שבאות חמץ, וסתם מנחה היא מנחת מחבת ומרחשת, ובכלל כל הקרבנות נק' בש' מנחה ע"ד מ"ש וישע הוי' אל הבל ואל מנחתו, ומה הביא כתי' והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן משמע שכל הקרבנות נק' בש' מנחה, כי מהו"ע קרבן הנה קרבן הוא העלאת מ"ן ומנחה הוא אותיות מ"נ ח' ה', מ"ן מורה על העלאת מ"ן, ח' שעולה עד מזל השמיני ונוצר, ה' שמשם נמשך בה' בהבראם בה' בראם שהוא מל'. וכן יובן ממה שכתי' אצל יעקב מנחה היא שלוחה לעשיו אחי, ומה הביא עזים מאתים ותישים עשרים שהו"ע קרבנות דתהו, הואיל שידע יעקב ענין דתהו ורצה לירש אורות דתהו לכן הביא קרבנות דעולם התוהו, ובאמת לפי חלקו בירר לפי שעה כי בזה"ז לא יוכל להתברר כלל עולם התהו, רק עיקר בירור דתהו יהי' לע"ל, שע"י קרבנות דתיקון שבזה"ז יהי' הבירור לע"ל, כמ"ש מזמור לתודה הריעו להוי' כל הארץ כדי שיהי' הבירור של כל הארץ יהי' דוקא לע"ל כמ"ש אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בש' הוי' שעיקר הבירור יהי' לע"ל, רק לפי שעה בירר יעקב חלקו כמ"ש וישקהו נקוד על וישקהו מלמד שנשקו בכל לבו שבירר אותו לפי שעה, וקרבנות שלנו שאי' בתורה הם דתיקון מפני שעכשיו א"א לברר עוד עולם דתהו. ונמצא שכל הקרבנות נק' בכלל בש' מנחה, ובפרט מנחה קאי על מחבת ומרחשת.

וזהו"ע כל המנחות באות מצה חוץ מתודה ושתי הלחם שבאות חמץ, שבתודה הי' עשר חלות חמץ ושתי הלחם הי' כולו חמץ, ומהו"ע חמץ ומצה, הנה חמץ ומצה הם אותיות שוות רק ההפרש ביניהם בין ח' וה', ומהו ענין של ה', בה' יש פתח קטן בין גג העליונה לרגל השמאל שזה מורה על פיה פתחה בחכמה שהו"ע ביטול וזהו"ע מצה, אבל חמץ הו"ע הגבהה והתנשאות שמשם נלקח היצה"ר כמ"ש מכף מעול וחומץ, ושרשו של יצה"ר הוא מקו השמאל שבחי"ת מנה"י ובנה"י ג"כ מקו השמאל דנצח⁴, והגם שכתי' ויגע בכף ירך יעקב מ"מ תיקן אותו שמואל הנביא כמ"ש וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם אלא שרשו מהוד, ולכן יש בחי"ת פתח רחב למטה שהוא מורה על לפתח חטאת רובץ כדאמר רבי קרא מסייעו, ולפיכך לא נמצא בשבטים אותיות ח"ט. וע"ז קאמר שכל הקרבנות באות מצה, אבל לא חמץ שאין יכולים לברר את החמץ כמ"ש כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה להוי', אבל תודה ושתי הלחם באות חמץ שהם יכולים לברר אפי' היש דחמץ, משום דתודה הו"ע חכמה ושתי הלחם הוא ענין תורה שבכתב ותושבע"פ ואורייתא מחכמה נפקת ובחכמה אתברירו שיכולים לברר אפי' חמץ. וכל זה הוא דוקא באכילת כהנים, אבל אכילת המזבח אינו יכול לברר חמץ.