תרס

מזמור לתודה

בס"ד. פ' בהר תרל"ט, ליובאוויץ.

מזמור לתודה¹ הריעו להוי' כל הארץ. הנה הריעו להוי' כל הארץ ר"ת הלכה וצ"ל מה שייך תודה להלכה. אך הנה אי' במד"ר לא ניתנו דברי תורה למשה חתוכים חתוכים אלא מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור כמ"ש מזוקק שבעתים ז' פעמים ז' הרי מ"ט, ועל מה חל לומר מ"ט פנים טמא על דבר שיש מחלוקת, כי על דבר שהוא מבורר בתורה שאסור כמו חזיר שאסור ע"ז לא שייך לומר מ"ט פנים, אלא דבר שהוא מק"נ שע"ז יש מחלוקת אם יכולים לברר אותו אם לאו, דעת האוסרין סוברים שאין יכולים לברר, ודעת המתירין סוברין שיכולים לברר, ע"ז אומר מ"ט פנים טמא. והלכה כדעת המכריע שהמכריע נותן מקום לשניהם אפי' למדה"ד רק שההילוך בעולם צ"ל כך, שזהו"ע מדת הת"ת מדתו של יעקב שהוא אמת. וזהו מ"ש והנורא אל עליון שהגדול הגבור כתי' בלא וא"ו והנורא כתי' בוא"ו שזה מורה על שם שנמשך מאל עליון שלמעלה מסדר השתל'. ומהו"ע של וא"ו הוא יו"ד בראשו וביו"ד גופא יש עצם היו"ד וקוצו של יו"ד, עצם היו"ד הוא חכ' וקוצו של יו"ד מורה על כתר, וביארנו פי' והחכ' מאין תמצא² שאין דחכ' נמשך מאין דכתר בדרך מציאה, וזה נמשך בוא"ו שהוא מדת הת"ת ועי"ז ת"ת מחבר חו"ג. ועוד י"ל ע"ד מ"ש המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים גבריאל שר של אש ואין מכבין זה את זה, והיינו שמאיר שם גילוי שלמעלה משניהם נעשים שניהם בטלים לגמרי, כך במדת ת"ת ששורה אוא"ס שלמעלה מחו"ג נעשים שניהם בטלים. וזהו מ"ש בדוד והוי' עמו ואי' בגמ' הלכה כמותו בכל מקום, פי' והוי' עמו קאי על הארת הקו שמאיר בכתר וחכ' ואח"כ נמשך במל', ודוד שהי' מרכבה למדת המל' השיג הארת הקו שמאיר בכתר וחכ' לכן הלכה כמותו בכל מקום. וע"י מה בא דוד לזה ע"י שהי' תמיד בביטול ושפלות כמ"ש כי עני ואביון אני, והייתי שפל בעיני, וע"י שהי' בביטול ושפלות עי"ז השיג הארת הקו שמאיר בכתר וחכ'. וזהו מ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח, מרום וקדוש קאי על הארת הקו שמאיר בכתר וחכ', וע"י חכ' נמשך באצי', שהארת הקו אינו נמשך אלא בכתר וחכ' ומה שנמשך באצי' זהו ע"י חכ', והיכן אשכון את דכא ושפל רוח דוקא במקום ביטול ושפלות, ודוד שהי' בביטול ושפלות השיג מדריגת והוי' עמו שיהי' הלכה כמותו בכל מקום.

ובזה יובן מה שאי' בגמרא אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כדברי ב"ה, ופריך בגמרא כיון דאלו ואלו דא"ח הי' צריך להיות הלכה כדברי ב"ש שמחדדי