תרנח
איזה ביטול צ"ל אריכות ההתבוננות. והמשל לזה כאשר לומדים הלכה עם תינוק ששכלו עדיין מועט ואינו יודע עניני העולם וע"פ רוב כל הלכות ענינם בטיב העולם, ולזה צריך שיסביר לו גדול בריבוי הסבר עד שיבין, אבל גדול כאשר לומד ההלכה לא צריך לריבוי הסבר. ועד"ז יובן בתנאים ואמוראים שהיו תמיד קשורים ודבוקים בו ית' הי' די להם מעט התבוננות וכשהיו מתבוננים מעט היו באים תיכף להתקשרות עצומה, אבל אנו צריכין לריבוי התבוננות. ולכן תיקנו פסוד"ז שהו"ע הסיפור איך שהמלאכים משבחים ומזמרים, וברכת ק"ש הוא בכדי לעורר נה"ב ששרשו משמרי האופנים וע"י שמספרים לו איך ששרשו עומד תמיד בביטול גדול לאלקות עי"ז יתעורר הוא ג"כ לבוא לאהבה את ה'.
והנה פסוד"ז הוא כנגד עבודת הלוים שהי' בשירה וזמרה, כי הנה כתי' ועבד הלוי הוא ואי' בזהר שהוא קאי על עלדאת"כ, ועבודתם הי' להעלות עלדאת"ג לעלדאת"כ דהיינו שיהי' ביטול לאלקות בעלדאת"ג כמו בעלדאת"כ, והוא ע"י שירה וזמרה שלהם, כי הנה אנו רואים דכאשר יתעורר אדם באיזה התפעלות בלבבו מ"מ אינו נראה ונגלה עדיין ההתפעלות, וכאשר ישורר איזה ניגון עי"ז יהי' נראה ונגלה ההתפעלות. והענין דהנה ארז"ל כל בעלי השיר יוצאין בשיר, ופי' בעלי השיר היינו מלאכים ונשמות, כי גם מלאכים יש להם גופים רק שגוף האדם הוא מד' יסודות אבל גוף המלאך הוא מב' יסודות, ומאיזה מהם מהדקות שבהם כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, ובכדי לצאת מגדר הגבלה דכלי הגוף הוא ע"י שירה וזמרה. וכן נשמות יושבין בג"ע ומשיגין השגות והשגה הו"ע הגבלה, ובכדי לצאת מהשגה הזו למדריגה היותר נעלה הוא ע"י שירה וזמרה. ובדרך כלל הוא העמוד שבין ג"ע התחתון לג"ע העליון, ובד"פ יש הרבה מדריגות בגעה"ת והרבה מדריגות בגעה"ע. ועפי"ז יובן עבודת הלוים שהי' בכדי שיבואו להתפעלות, לא התפעלות שיהי' הולדת המדות כ"א התפעלות שיבואו לרעו"ד והוא ע"י שירה וזמרה. אך הגם שעיקר עבודת הלוים הי' ברצוא ותשוקה ליכלל בעלדאת"כ מ"מ הי' להם גם מדריגת שוב, כי הנה כתי' והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק ופרש"י כמו שלהבת היוצא מהכבשן וחוזר כמו"כ החיות מוציאין ראשיהן ממעל לרקיע ונרתעים לאחוריהם מפחד השכינה, כמו"כ יובן גם בלוים שהי' גם להם בחי' שוב אלא שעיקר עבודתם הי' ברצוא, כי כללות העבודה א"א להיות בלתי שוב כמ"ש בס"י אם רץ לבך שוב לאחד. וענין השוב של הלוים הוא קבלת עול יראה. וכמו"כ בכללות ישראל צ"ל העבודה ברצוא ושוב, רצוא ותשוקה ליכלל וליבטל אליו ית', ושוב בתומ"צ.
והנה בעבודת הלוים הי' עוד עבודה שהיו נושאים את המשכן שנק' משכן העדות והארון עם לוחות העדות, והוא בכללות החיבור דש' הוי' כי המשכן הוא יחוד ו"ה והלוחות הם עשרת הדברות והוא היו"ד של ש' הוי' והארון הוא אור נו"ן והוא ה' ראשונה של ש' הוי' ולכן הלוחות והארון הוא יחוד י"ה. וכמו"כ בתפלה שתיקנו כנגד עבודת הלוים יש בו ג"כ יחוד דש' הוי', כי הוי' אלקינו הוא יחוד חו"ב שהוא יחוד י"ה, ואח"כ כתי' ואהבת את הוי' אלקיך הוא יחוד ו"ה. אך בכדי שיבוא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.