תרנד
עולמות והיכלות שמעלימים ומסתירים על חיות אלקי וגם עולם הוא לשון העלם לכן נק' בש' טבעת ובשבת מאיר הגילוי. ובזה ניחא מ"ש ויכל אלקים ביום השביעי שבשבת נתגלה ש' הוי', מ"מ מלאכה אינו נק' שהי' מתחילה בששת ימי בראשית, אלא שהי' בהעלם ובשבת יצא לידי גילוי, מ"מ הי' חסר בששת ימי בראשית ובשבת נתגלה, כמו השפעת הרב לתלמיד שמתחילה ג"כ הי' השכל אצל התלמיד רק שהי' בהעלם ואח"כ נתגלה מ"מ קודם שהבין הי' חסר.
ולהבין ענין זה בתוס' ביאור הנה כתי' יהללו את ש' הוי' כי הוא צוה ונבראו, נמצא שהבריאה הי' ע"י ש' הוי', וכן כתי' בדבר הוי' שמים נעשו, כל אשר חפץ הוי' עשה, וכמו כן יש כמה פסוקים, וגם פי' הוי' הוא מהוה, ובאמת כתי' בראשית ברא אלקים, ל"ב פעמים אלקים כתי' במע"ב משמע שבריאת העולמות הי' ע"י ש' אלקים. אך הענין הוא דשם כתי' ברא שמתלבש כח הפועל בנפעל שהוא בחי' ממכ"ע שע"ז נא' מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם, דזה שהנשמה מחי' את כל הגוף מ"מ החיות הוא בהתחלקות בראש יותר מידים ובידים יותר מברגלים כך החיות אלקי הוא מחי' בהתחלקות, בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, בברי' יותר מיצי' ביצי' יותר מבעשי'. וכ"ז הוא ש' אלקים, אבל בש' הוי' כתי' ונבראו מאליו וממילא בלא התלבשות שזהו בחי' סוכ"ע, שע"ז אי' לא כמו שהנשמה ממלא6 את הגוף הקב"ה ממלא את העולם, שהנשמה מתלבשת בגוף ומתפעלת ממקרי הגוף אבל אצל הקב"ה כתי' אני הוי' לא שניתי שאצלו לא שייך שום שינוי, ואף שעיקר החיות הוא מסוכ"ע מ"מ אפי' הארה זו שמאיר בעולם הוא ג"כ בלא התלבשות, ופי' סוכ"ע אין פי' שסובב את העולם בלבד כי כתי' את השמים ואת הארץ אני מלא לית אתר פנוי מיני', מ"מ נק' סוכ"ע מפני שהוא בהעלם, שזהו בחי' מי שאמר והי' העולם, מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק, וזהו ש' הוי' ששם יוכל להיות שינוי הטבע. ומעתה יובן שבששת ימי בראשית הי' ש' הוי' בהעלם בחי' סוכ"ע אבל בשבת כתי' שבת להוי' גילוי ש' הוי', וכן בכל שי"ב לא נזכר ש' הוי' רק ש' אלקים, אבל אחר שבת כתי' ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, וזהו שאמר ויכל אלקים ביום השביעי שבשבת נתגלה ש' הוי' שהו"ע חותם שחותמו של הקב"ה הוא אמת, וזהו דנהיר לכל עיזקא ועיזקא שהחותם שהוא ש' הוי' מאיר בטבעת שהוא ש' אלקים בגימט' הטבע.
וענין הנס הו"ע התנשאות כמו ושים אותו על נס שיהי' הגילוי למעלה מן הטבע שהוא ש' הוי', כי בכלל נסים שרשם למעלה מן הטבע, ואפי' נסים שבדרכי הטבע שרשם למעלה מן הטבע שהוא ש' הוי' רק שמלובשים בטבע, ולכן ד' צריכים להודות שהד' הם כנגד ד' אותיות של ש' הוי', ובנס שהוא מש' הוי' לכן צריכין להודות.
הערות
- 6. בחי' סוכ"ע שע"ז אי' לא כמו שהנשמה ממלא : ראה עד"ז לקמן סד"ה צאינה וראינה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.