תרנג

מגיע לו זה מדה"ד אינו מנגד, ולכן נק' אמת גמור. ופעם מקשים על תתן אמת ליעקב4 הלא כתיב ונתתם לי אות אמת דא אות וא"ו שהיא מדת הת"ת ומהו תתן אמת ליעקב, הלא יעקב הוא מדת הת"ת שהוא אמת. אלא שיש כמה בחי' אמת, ויעקב שהוא אמת, ע"ז אומרים תתן אמת ליעקב שיהי' אמת לאמיתו. כן ש' הוי' ואלקים ג"כ שניהם אמת, ושרש ש' אלקים הוא מאלקים חיים ומלך עולם שהוא אלקים דבינה ה"ה ג"כ אמת, ושרש ומקור של כל אמת הוא מתיקון ואמת שפנוי משערות, וחלילה לומר ששערות (דיגת"ד) אינם אמת אלא שיש כמה מדריגות אמת, ובכלל שורש אמת הוא מע"ק, וש' הוי' הוא אמת לאמיתו. וזהו"ע מ"ש וארא אל אברהם ושמי הוי' לא נודעתי להם ופירש"י לא ניכרתי במדת אמיתי' שלי, וחלילה לומר שש' אל שהוא מדה"ר וש' אלקים שהוא מדה"ד אינם אמת, אלא שיש כמה מדריגות אמת וש' הוי' הוא אמת לאמיתו וש' אלקים שגימט' הטבע הוא ג"כ אמת.

ולהבין מהו הלשון של טבע, הנה יש מחלוקת המחקרים בתיבת טבע, בתשו' ח"צ אי' שתיבת טבע הוא מחודש שזה קרוב לשלש מאות שנה שנתחדש תי' טבע, שעל מה שייך לומר טבע, על הנהגת העולם לא שייך לומר טבע דכתי' המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר שאפי' צמיחה שצריך להיות תחילה גשם ולגשם צריך להיות תחילה קישור עבים מ"מ הרי זה כח אלקי כמ"ש המכסה שמים בעבים שהוא ית' המכסה, אלא ענין טבע הו"ע נסים תכופין. ושארי המחקרים אומרים שאמת בריאת העולמות הי' יש מאין אך הנהגת העולם הוא טבע, ושרש תיבת טבע הוא מלשון המשנה כמארז"ל להודיע גדולתו של הקב"ה אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, אבל הקב"ה טבע כל אדם בחותם של אדם הראשון ואין אחד דומה לחבירו, ונמצא שטבע הוא הנהגת העולם.

ובזה נוכל להבין המד"ר שהקשו כתי' ויכל אלקים ביום השביעי והא כתי' ששת ימים עשה והי' צריך לומר ויכל אלקים ביום הששי, וכן מצינו בתלמי המלך כאשר העתיקו את הספר תורה לפניו העתיקו ויכל אלקים ביום הששי, כדי שלא יפרוך, ואמר במד"ר משל ע"ז משל למלך שעשה לו טבעת מה הי' חסר חסר חותם בא שבת בא חותם, נמצא ששת ימי המעשה נק' בש' טבעת ושבת בש' חותם. ובסי' אי' בש' הזהר5 השמים מספרים כבוד אל, פי' השמים דא שמים עילאין מספרין מנהרין ומנצצין בחי' כבוד אל דנהיר לכל עיזקא ועיזקא, פי' עיזקא היא טבעת, ומהו"ע טבעת, הנה טבעת הו"ע עגולים כי יש עגולים ויושר עיגולים הוא העלם עד"מ השפעת הרב לתלמידו כשמשפיע לו דבר שכל והתלמיד אינו מבין אותו אז שכל הרב מקיף את שכל התלמיד ואז השכל אצלו בבחי' העלם, ואח"כ כשמבין אותו אזי הוא מקיף את שכל הרב ואז הוא בבחי' יושר, עד"מ בששת ימי המעשה נבראו

הערות

  1. 4. ופעם מקשים על תתן אמת ליעקב : ראה אגה"ק סי' ו (קט, ב ואילך). וראה גם סה"מ תרל"ד ע' רסא. וע' שס.
  2. 5. ובסי' אי' בש' הזהר : סידור עם דא"ח קעח, סע"ב ואילך. ובאריכות בפירוש המלות לאדהאמ"צ ה, סע"ב ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.