תרמז

במצוה גבוה. והנה תירוץ זה הוא מתקבל יותר מתי' הגמ', דלפי תירוץ הגמ' משמע שהריווח הוא רק להעשיר ולפי תירוץ המדרש דיש ריווח לשניהם להעני ולהעשיר.

וביאור הענין דהנה בכלליות סדר השתל' הוא בחי' משפיע ומקבל השמים הוא משפיע בארץ וכמ"ש כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים כו' כ"א הרוה כו' וכתי' אני אענה את השמים והם יענו את הארץ, ולמעלה שמים הוא אש ומים ז"א וארץ הוא מל' והו"ע מדות ודיבור המדות משפיעים בדיבור דהאדם מדבר המדה שבלב, ולמעלה יותר הוא חו"ב חכ' אב ובינה אם, ולמעלה עוד יותר הנה אי' בע"ח דכל עצמות דעתיק¹¹ הוא שני בחי' שבו מ"ה וב"ן, מ"ה שבו הוא דכורא דעתיק וב"ן שבו הוא עתיק דנוק', הרי שאפי' בעתיקא קדישא ג"כ יש משפיע ומקבל, אפי' בכלליות העולמות הנה הקו שנמשך בכלליות אבי"ע הוא נשפע מא"ס שלפני הצמצום דהנה כשהי' הצמצום סבל בתוכו כל העולמות וא"כ כל העולמות ואפי' עולמות הא"ס כל שנק' עולם ל' העלם שנגע בו הצמצום הוא בחי' מקבל וא"ס שלפני הצמצום הוא בחי' משפיע, ועל ל' השמות הם שם הוי' ושם אלקי', הוי' הוא משפיע ושם אלקי' ושם אד' הוא מקבל, וזהו וה' בהיכל קדשו, היכ"ל בגימ' אד' כוס בגימ' אלקים כמו שהכוס מקבל יין והיכל מקבל אדם כמו"כ אלקים ואד' מקבלים שם הוי', ועל ל' הזהר הו"ע יחוד שמשא וסיהרא, סיהרא הוא בחי' עני דסיהרא לית לה מגרמא כלום ושמשא הוא בחי' עשיר, והנה ע"י שהעשיר משפיע לעני גורם יחוד עשיר ועני פי' יחוד שמשא וסיהרא, ועי"ז ניתוסף בשמשא ג"כ, וכמו למטה לכאו' רק המשפיע משפיע להמקבל ובאמת שהמשפיע מקבל מהמקבל ג"כ והוא הקבלת עונג שהוא מצד המקבל, כמו"כ למעלה ניתוסף בבחי' משפיע ג"כ. וכמ"ש צדיק אבד¹², אבד מלקבל ברכאן מלעילא, וכמארז"ל אין נותנין לאדם פרנסה אלא בשביל אשתו ובניו, ומפרשים כך אין נותנין לאדם העליון כו', כמו למטה כשהוא מפרנס אשתו ובניו נותנין לו יותר וכשאינו מפרנס כו' נותנין לו הכל לפי ערך, פרנסה הוא הריווח לבד מה שנקצב לו להכרח, ה"ה בשביל אשתו ובניו, כמו"כ אין נותנין לאדם העליון פרנסה אלא בשביל אשתו ובניו¹³, אשתו הוא כנס"י ובניו הוא נש"י בני בכורי ישראל, דכשיש משפיע ומקבל נמשך בהמשפיע יותר וכמ"ש זכר ונקבה בראם ויברך אותם אלקים אימתי ויברך¹⁴.

(ע"כ נרשם בגוכי"ק, וחסר סיום)