ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואל‏תרל"ט ח"בהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"עתפלה לעני (ליל ב' דר"ה תר"מ)תרמה

תרמה

מרשית הוא חסר א' וארז"ל כל שנה שהיא רשה בתחילתה מתעשרת בסופה, סוף שיש לו אחרית וכמ"ש ואחריתך ישגה מאד, וכמו ויש תקוה לאחריתך, דאחרי"ת ע"ה גימ' כתר5, ופירוש כל שנה שהיא רשה הוא שישראל עושין עצמן רשין ודלים ומדברים תחנונים לפני המקום כמ"ש תחנונים ידבר רש, וצ"ל מה שייך רש לר"ה.

והענין דהנה כתי' תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני כי עני ואביון אני, וצ"ל והאיך קורא א"ע עני והרי הי' חסיד וכמ"ש שמרה נפשי כי חסיד אני, וחסיד ועני הם כמו ב' הפכים, דעני אין פי' בגשמיות שהרי הי' מלך ישראל אלא כמשארז"ל אין עני אלא בדעת, וחסיד הוא כמ"ש איזה חסיד המתחסד עם קונו עם קן דילי'6 והוא למעלה מצדיק, ואם הי' עני איך הי' במדריגת חסיד ואם הי' חסיד איך הי' במדרי' עני. וגם צ"ל מ"ש ענני כי עני כו' מהו המעלה דעני, ובאמת הנה אי' בגמ' יאה עניותא לישראל, ובמד' אי' ג"כ יאה עניותא לברתא דיעקב כערקא סומקא ברישא דסוסווא חיוורא, הרי יאה וכאן משמע שהוא בא בטענה מצד זה, וצ"ל מהו המעלה.

והענין דהנה בתפלה יש תפלה למשה איש אלקים ותפלה לעני ואי' בזהר שהם חדא דרגא, וצ"ל והיאך הם שוין דא"כ מהו מעלה דאיש אלקים. והנה בזה יובן מ"ש זה עני קרא וה' שמע וצ"ל תי' זה הוא מיותר, ומאחר דעני הוא מעלה הו"ל עני קרא, הנה זה הוא משה וכמארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה הוסיף עליהם משה שנתנבא בזה וכמ"ש כי זה משה האיש, שהוא איש מבחי' זה, וארז"ל יבוא זה ויקבל זאת מזה לעם זו, יבוא זה זה משה, וזהו זה שהוא משה ועני קרא שניהם שוים. ועוי"ל זה עני קרא, זה שהוא עני7. והענין דהנה כתי' אל זה אביט אל עני ונכה רוח ולכאו' משמע דעני ונכה רוח הם ב' מדריגות, ובאמת הפי' כך עני שהוא נכה רוח דתחילה קאמר אל ז"ה אביט שהוא בחי' עשיר מ"מ הוא עני שהוא נכה רוח שמשפיל א"ע, דאינו שייך לומר שהוא עני בעצם דאין עני אלא בדעת והרי יש לו דעת וענין הדעת הוא התקשרות וכמ"ש דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם וכמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא אלקים מ"מ הוא כמו עני שהוא שפל בעיני עצמו, כמו"כ הוא משפיל א"ע שכל הדעת שלו אינו תופס מקום כלל ואינו בערך כלל וכמ"ש והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה, שהי' שפל בעצם. דהענין הוא דתכלית הידיעה שלא נדע, דבא"ס אינו שייך ידיעה שהוא למעלה מהשגה דהחקר אלוקה תמצא, אך לא שיתחיל בלא נודע א"כ לא יהי' עבודה כלל, אלא כל מה שיוכל להשיג בהשגה ישיג ואח"כ יבוא לבחי' לא נדע. וזהו הגם שהוא עשיר מ"מ הוא משפיל א"ע כעני, ובאמת לגבי בחי' שלא נדע ה"ה עני

הערות

  1. 5. דאחרית ע"ה ( עם הכולל] גימ' כתר : ראה גם לקו"ת צו יג, א. אוה"ת ויחי שנח, ב (בשם המאו"א). דרושים לר"ה ע' א'שצג. סה"מ תרכ"ז ע' תכח. תרל"ב ח"א ע' לה.
  2. 6. איזה חסיד המתחסד עם קונו עם קן דילי' : ראה גם תניא ספ"י (טו, ב).
  3. 7. ועוי"ל זה עני קרא זה שהוא עני : ראה הלשון לעיל בהמאמר (ס"ע תקלה): ועוי"ל זה עני שהגם שהוא בבחי' זה בחי' עשיר, זה תפארת בחי' עשיר אספקלריא המאירה כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.