תרמג

מצד טבע הטוב להיטיב, ועכשיו באתעדל"ת תליא מילתא וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה כשצריך להיות התהוות העולמות צריכים לבנות תחילה מדת החסד. וזהו זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, ומהו"ע זכרון ליום ראשון, אלא כמו שביום ראשון הי' מצד כי חפץ חסד כמו"כ עכשיו יומשך בבחי' כי אמרתי עולם חסד יבנה. וזהו את ה' האמרת שממשיכים בחי' עשרה מאמרות. ומ"ש את הוי' האמרת שממשיכים שם הוי' בבחי' אמירה, דהנה ארז"ל גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ, דמעשה שו"א הוא מש' אלקים ואפי' בראשית נמי מאמר והוא בחי' מאמר א' הרי כ' בראשית ברא אלקים, ולכן הוא יש מאין שאינו מושג, אין הארה, אבל צדיקים ממשיכים משם הוי' לשם אלקים שהוא קיום העולם יסוד כמ"ש צדיק יסוד עולם והוא בחי' סוד הוי' שהוא יסוד העולם, וזהו יסוד י' סוד, י' הוא כלליות שם הוי' הוא היסוד, אך למעלה אינו כמו למטה דלמטה היסוד למטה והבנין למעלה, למעלה הבנין למטה והיסוד למעלה.

אך ע"י מה ממשיכים שם הוי' בוהאמרת, זהו מ"ש האמרת שהוא ל' אמר דכתי' יום ליום יביע אמ"ר ר"ת אש מים רוח¹⁸, שהקול כלול מאמ"ר ואח"כ נפרט בכמה פרטי אותיות הדיבור, ובעבודה הו"ע על ג' דברי' העולם עומד על התורה ועל עבודה ועל גמ"ח, עבודה הוא קרבנות שהי' מקריבין בהמה ע"ג המזבח שהיתה נכללת באש שלמעלה דארי' דאכיל קורבנין, כמו"כ צ"ל הקרבת נה"ב וכמ"ש ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך, שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, היינו כח המתאווה שבאדם יהי' לו אהבה לאלקות, וכמו בקרבן עיקר ההקרבה הוא חלב ודם כמו"כ כתי' כמו חלב ודשן תשבע נפשי היינו שיהפוך התענוג לאלקות וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שלא ירצה לא געה"ע ולא געה"ת כ"א א"ס עצומ"ה, וגמ"ח הו"ע מים יורדי' מגבוה לנמוך המשכת החסדים מלמעלמ"ט, ותורה הוא רוח שהו"ע הבל הפה ועי"ז יהי' בחי' התדבקות רוחא ברוחא.

וכמו"כ בר"ה הנה ארז"ל ג' ספרים נפתחין בר"ה והוא בחי' ג' ספרים שבהן ברא כו' בספר וסופר וסיפור, סיפור הוא בחי' מל' אמירה ודיבור שיומשך בו בחי' ספר וסופר וכמ"ש איה סופר איה שוקל¹⁹ כו', שאיה בעצמו הוא שוקל ומודד, והו"ע בוצינא דקרדוניתא שמודד כל המדידות דאבי"ע ומשגיח על כל פרט ופרט, והוא ע"י קול שופר שכלול מאש מים רוח, וסדר תקיעות הם תר"ת והו"ע ג' דברים כו' ג' ספרים. וזהו בשאר ימות השנה ממשיכים משם הוי' בוהאמרת ע"י תומ"צ ובר"ה ע"י קול שופר שהו"ע צעקה פנימיות מעומקא דליבא.