תרמ

דהנה כתי' ואתה הוא ושנותיך לא יתמו וצ"ל והלא שנה הוא זמן מוגבל ממש וא"ס הוא בלתי בעל גבול ואיך שייך לומר שנותיך לנוכח. ופי' הרשב"א⁴ דהנה האדם הוא בעל גבול וא"א שישיג אוא"ס הבבע"ג דכל עיקר האדם הוא שכל שהוא מוגבל ואיך שייך שישיג בשכלו איך שא"ס הוא בבע"ג, ולכן אומרים תחילה ושנותיך שהוא גבול ואח"כ לא יתמו כ"כ גבול עד שיהי' בבע"ג.

ואפ"ל באו"א ויובן מ"ש ושנותיך ומ"מ לא יתמו שהוא בבע"ג, דהנה זמן הוא מחודש ושרש הזמן הוא מבחי' מל' שהוא מלך מלך ימלוך, והוא עבר הוה עתיד, מה שכבר הלך לו ומה שיהי' וזמן הוה, אבל למעלה ממל' לא יש זמן כלל, וזהו מ"ש כי אלף שנה בעיניך כיום אתמול, דהנה יחידות עשיריות מאות הוא בבי"ע⁵ א"כ מאות בבריאה ואלף במל' דאצי' אבל למעלה ממל' דאצי' אינו שייך זמן כלל, הגם דאי' סדר זמנים קודם לכן⁶, הוא רק סדר זמנים אבל לא זמן ממש. אך מ"מ צ"ל דזמן יש לו שרש בא"ס שלמעלה מזמן, דהנה אי' בעה"ק⁷ דאם תאמר דיש לו כח בבלתי בעל גבול ואין לו כח בגבול אתה מחסר שלימותא וא"ס הוא שלימותא דכולא אלא כמו שיש לו כח בלתי בע"ג כמו"כ יש לו כח בגבול וכח הגבול הנמצא ממנו תחילה הם כלים דע"ס דאצי', ובד"כ הם ל' כלים דז"א שהם נר"ן בבי"ע, ועל ל' שמות הוא שם שדי שא' לעולמו די עד פה תבוא, דשם הוי' הוא למעלה מזמן דהי' הוה ויהי' כאחד, ואם הי' התהוות העולמות משם הוי' הי' הכל עולמות הא"ס ובלי מספר כלל אבל שם שדי הוא הגבלה, אך הנה כתי' הוי' מלך הוי' מלך הוי' ימלוך הוא התחברות א"ס הבבע"ג עם גבול, דהנה יש מחלוקת בין חוקרים הראשונים אם נמנעו הנמנעות⁸ או לא נמנעו הנמנעות, והוא כהדיעה דנמנעו הנמנעות, דיש דעה דרוכב בלתי רוכב כאחד א"א בחיק הבורא ג"כ ולפי משנ"ת כאן שאפ"ל בבע"ג וגבול כמו"כ אפ"ל רוכב ובלתי רוכב. וזהו אתה הוא ושנותיך לא יתמו הגם דשנותיך הוא הגבלה מ"מ לא יתמו, וזהו אחד אין כיוצא בו דהי' אומר שא"ס הוא בבע"ג אבל לא גבול זהו אומרו אין כיוצא בו שהוא התחברות ב' הבחי', וזהו השבח איך אפ"ל שניהם כאחת בבע"ג וגבול, זהו השבח הגדול שהם שניהם כא'. וזהו"ע שיר של ר"ה שבו נברא אדה"ר א' השיר ה' מלך⁹ גאות לבש שהו"ע התחברות א"ס הבבע"ג עם בחי' גבול.