תרלח

והענין דהנה בג"ע נהנין מזיו השכינה זיו תורתן ועבודתן, דשם לומדים ג"כ תורה אלא שהוא ברוחניות, דכאן הוא הלכה גשמיות כמו המחליף פרה בחמור וכדומה ושם הוא ברוחניות, והוא עונג ופלא ולכן ארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי, כדאי כל יסורי גיהנום בשביל השגה התחתונה שבגעה"ת, דכל חיי¹⁴* איוב ע' שנה אינו כדאי נגד שעה אחת גיהנם מ"מ מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי להשיג השגה התחתונה שבגעה"ת. אך הנה מעט למטה¹⁵* וזהו שארז"ל ר"א ור"ע ראו כרך גדול של רומי ר"א בכה ור"ע שחק, ר"א בכה שכ"כ עונג העליון נפל למטה כרך מלא תענוגים גשמיי', ור"ע שחק אם לעוברי רצונו כך נמשך עונג העליון בדרך נפילה ושבירה לעושי רצונו שמבררים את זאת עאכו"כ שיומשך עונג העליון למעלה. דהנה כתי' וכל קרבי¹⁶ שם קדשו, שיש מלאכים שנק' קרביים, כמו קרבי אדם מבררים את האוכל והמובחר עולה למוח ולב והפסולת נדחה לחוץ כמו"כ מלאכים הם מבררים, דכמו שיש מלאכים שהם שלוחי השפע כמו"כ יש מלאכים שע"י עולין וכמ"ש ומלאכי אלקים עולין ויורדים בו [סולם הוא תורה ותפלה], ועונג זה יומשך לתחה"מ. וזהו ההפרש בין ג"ע לתחה"מ, דג"ע הוא בחי' ממכ"ע שיש בו התחלקות מעלה ומטה ולכן בג"ע יש ב' מדרי' כמו באדם יש ראש וגוף שאין ערוך לגוף לגבי הראש וכן ראש ורגל שיותר אין ערוך כמו"כ בג"ע יש עליון ותחתון, ובתחה"מ יאיר בחי' סוכ"ע לכן יהי' רק מדרי' א'. הגם שארז"ל כאו"א נכוה בחופתו של חבירו, הכל בבחי' מקיף, דמי שיכול לקבל מקיף זה אינו יכול לקבל מקיף היותר עליון, דמקיף הוא מה שאינו יכול להאיר בפנימיות ומכ"ש מקיף למעלה מזה שאינו יכול לקבל [אבל הכל בבחי' מקיף] ולכן צריכים נשמות להתלבש בגופים שיאיר בחי' סוכ"ע.

וביאור הענין דהנה כתי' והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול¹⁷, וצ"ל והלא שרפים הם למעלה מאופנים מפני מה שרפים אינם ברעש ואופנים ברעש. והענין דהנה שרפים משיגים איך שא"ס הוא קדוש ומובדל וכמ"ש שרפים עומדים ממעל לו ויש ב' פי' א' ממעל לש' אד' שכ' תחילה ואראה את אד' שהוא בחי' אנת אשתמודע אדון על כולא ושרפים הם למעלה מהם, דאימא עילאה מקננא בכורסייא שהוא השגה לכן אינו ברעש, והוא כמו בן כרך שראה את המלך, והאופנים וחיות הקדש שהם ביצי' והאופנים בבריאה¹⁸* אינם משיגים איך שהוא קדוש אלא שיודעין שהוא קדוש וזהו הרעש והוא מצד העדר השגה, ואם מזה הרעש גדול כ"כ שהוא רק העלם יצי' על בריאה מכ"ש העונג העליון