תרלז

הנשמה, והראי' כשנסתלק הנפש מהגוף נשאר הגוף כאבן דומם ומותר אדם על הבהמה ין, ואפי' חושים המעולים כמו שכל וכדומה מסתלקים ממנו¹¹, וזהו כשנא' דהגוף הוא מחלק או"א אבל באמת הנה ארז"ל ע"פ אין צור כאלקינו אין צייר כאלקינו צר צורה בתוך צורה דהאב אינו יודע איך נעשה מזה ציור הולד כמו¹²*, הרי שאין השותפות שוין, אלא הוא ע"ד שארז"ל כל האומר ויכולו כאילו נעשה שותף להקב"ה במע"ב וכי מפני שמשבח את הקב"ה שברה"ע נעשה לו שותף, הרי אין השותפות שוין, אלא ששם אומר כאילו כו' אבל כאן נא' ג' שותפין כו', אלא שלכך נק' שותף מפני שהוא בעל בחירה שאם לא ירצה ליקח אשה ממילא לא יוליד בנים, מובן מזה שמי שאינו בעל בחירה אינו נק' שותף, וכמו הארץ שאינו שייך לומר שהוא בעל בחירה שאם ירצה יצמח כו' דכשזורעין בתוכו צומח וכשזורעין גרעין זה צומח פרי זו כו', וכן השמש דכתי' ממגד תבואות וממגד גרש ירחים אינו שייך לומר שהוא בעל בחירה שאם ירצה יזרח על הארץ ומ"מ לא יצמח, אלא כשהוא זורח על הארץ בע"כ צומח ממנו שהוא רק כלי שדרך בו נשפע ההשפעה, והרי הוא כמו הגרזן ביד החוצב בו שאינו שייך לומר שהגרזן הוא החוצב הגם שצריך להגרזן ובלתו לא יוכל לחטוב ומ"מ חטיבה אינו מיוחסת להגרזן כ"א להאדם החוטב בו, שהגרזן הוא רק כלי שאינו בעל בחירה כלל. וא"כ אותן העובדים לשמש ולירח משתפים שם שמים בד"א. וזהו ענין אחד להוציא ע"ז ושיתוף וכמ"ש וידעת היום והשבת אל לבבך כי הוי' הוא אלקים אין עוד אפי' בחללו של עולם, וזהו ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי.

אך צ"ל דהנה אי' בזהר דפסוק זה קאי על לע"ל¹³ וא"כ מה נא' ראו עתה, והענין דהנה כתי' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים, ועכשיו רק פ"א אני ולע"ל יהי' ב"פ אני אך התחברות ב' בחי' אני, ועכשיו בעבודה הוא בבחי' ראי', וזהו ראו עתה כי אני אני הוא שהוא בבחי' ראי'. והנה צ"ל תחילה ההפרש בין ג"ע לתחיית המתים, דהנה בג"ע יש ב' מדרי' געה"ע וגעה"ת, ולא כל אדם זוכה לגעה"ע וע"פ רוב זוכים לגעה"ת, הגם שיש כמה מדרי' בג"ע וכמ"ש צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנא' ילכו מחיל לחיל אך בכלל יש ב' מדרי' געה"ע וגעה"ת, ובתחה"מ לא יש רק מדריגה א' וכולן שוין, הגם שארז"ל כאו"א נכוה מחופתו של חבירו מ"מ הוא במדרי' א', ועוד זאת דבתחה"מ יתלבשו נשמות בגופים אפי' נשמות האבות ומשה שהם יותר מג' אלפים שנה בג"ע יתלבשו בגופים לקבל העונג שיהי' לע"ל, וצ"ל זה.