תרלג

דהנה כתי' שובה ישראל עד הוי' אלקיך16, פי' עד ה' אלקיך דהנה כתי' וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו הוי' הוא אלקים הוי' הוא אלקים, וצ"ל מהו"ע ב"פ הוי' הוא אלקים. והענין דהנה כל האורות הם הוי', דשם הוי' הוא מקור האורות ושם אלקים מקור הכלים, והוא כמ"ש שמש ומגן הוי' אלקים כמו המגן הוא מכסה ומסתיר על השמש כמו"כ שם אלקים מכסה ומסתיר על שם הוי', וכמו בשמש בלתי מגן לא היו יכולים כלל לקבל אור השמש דלעתיד דמוציא הקב"ה חמה מנרתקה לא יוכלו לקבל כמו"כ ע"י צמצום דשם אלקים יכולים לקבל אור הוי', דצמצום הוא צורך הגילוי, וכמו צמצם שכינתו בין שני בדי ארון, וזהו הוי' הוא אלקים דע"י שם אלקים מאיר ומתגלה שם הוי'. אך כ"ז הוי' ל' מהווה שהוא מקור על התהוות ועז"נ המחדש בטובו בכ"י תמיד מע"ב, שבכ"י נמשך חיות חדש, וכן בכ"ע ובכל רגע, אבל יש מדרי' היותר עליונה דשם הוי' כאלקים יחשב. דהנה כתי' ויקרא הוי' הוי' שיש שני שמות הוי' הא' שם הוי' דסדר השתל' הב' שם הוי' שלמעלה מסדר השתל', דלגבי שם הוי' שלמעלה מסדר השתל' השם דסדר השתל' כאלקים יחשב, וזהו הוי' הוא אלקים פ"ב דהוי' כאלקים יחשב. וזהו שובה ישראל עד ה' אלקיך, שיהי' בחי' תשובה דהיינו כשיתבונן במחדו"מ אשר לא לה' המה ועי"ז ויצעקו אל ה' בצר הוא הצעקה מפנימיות מעומקא דליבא, עד ה' אלקיך היינו שהוי' כאלקים יחשב, ומשם נמשך שאף אם פגם בשם הוי' היינו במל"ת שתלויים בי"ה ומ"ע התלויים בו"ה יתמלאו כל הפגמים. וזהו ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה, היינו דזדונות נעשו לו כזכיות.

ובכלל מרומז כאן ר"ה ויוהכ"פ17 ובסוף מרומז סוכות ג"כ. מ"ש ולא אבה ה' הוא ר"ה18 דבר"ה ליכא סליחת עוונות רק הסליחה מופקדת אצלך עד (ר"ה)* יוה"כ, ואז לא אבה כו' ולכן בר"ה מתחילים הימים נוראים שהוא בחי' יראה עילאה ביטול, ויהפוך ה' הוא יוהכ"פ שאז נמשך סליחת עוונות להיות נושא עון ועובר על פשע, ואח"כ כתי' כי אהבך ה' אלקיך הוא האהבה עליונה שנמשך בסכות. דהנה כתי' הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב, דהנה יש מקום ששם אח עשו ליעקב אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם חטאת מה תפעל בו ומה מידך יקח, שם עשו ויעקב שוין ומ"מ ואוהב את יעקב וכמ"ש אהבתי אתכם אמר הוי', היינו האהבה העליונה שנמשך ע"י מקיפים דסוכות. דהנה כתי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני19, שמאלו תחת לראשי הוא ר"ה ויוהכ"פ שהוא בחי' שמאל דוחה וזהו"ע הוידויים שאומרים אז אשמנו כו' ע"ח, שאם זולתו הי' אומר עליו כן לא הי' יכול לקבל, והו"ע הדחי' שמדחה א"ע (וימינו תחבקני)*, וע"י ענן הקטרת דיוהכ"פ ועכשיו

הערות

  1. 16. דהנה כתי' שובה ישראל עד הוי' אלקיך : ראה בכ"ז ד"ה שובה ישראל בלקו"ת ש"ש סד, ג ואילך. סה, ד ואילך.
  2. 17. ובכלל מרומז כאן ר"ה ויוהכ"פ : ראה בסה"מ ה'ש"ת ע' 159 ואילך.
  3. 18. (ר"ה) : כ"ה בגוכי"ק. וכנראה המוסגרים כאן הם סימן למחיקה.
  4. 19. (וימינו תחבקני) : כ"ה בגוכי"ק. וכנראה גם כאן המוסגרים הם סימן למחיקה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.