תרלב

ערוך ולית מחשבה תפיסא בי' כלל, וזהו"ע אבא יונק ממזלא, דמזלא הם מזלות והם כמו שערות שיונקים מהמוח אך הוא רק חיות מצומצם שהם מותרי מוחין, דעל מוח יש ב' קרומים ואויר ביניהם וגולגלתא ואח"כ צומחין השערות ולכן כשגוזזין השערות אינו מרגיש כאב וכשחותכין אבר מרגיש והוא מפני שהוא חיות מצומצם כמו"כ מזלות הם רק הארה מועטת, ואבא יונק ממזלא לכן אין ערוך כלל. ובעבודה הו"ע בטל רצונך והוא הצמצום שעושה בנפשו במחדו"מ, מח' הוא כמ"ש רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, הם ריבוי המח' הטורדות ומבלבלות, אך באמת עצת ה' היא תקום וא"כ מה יועיל לו הריבוי מח', ובזה הוא מדחה אותם, דעיקר בריאתן הוא כדי לדחות אותם, וכן דיבור הוא שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו, וכ"ש מעשה הוא מ"ש עוצם עיניו מראות ברע, וע"י הצמצום שעושה בנפשו במחדו"מ גורם למעלה ג"כ שיהי' צמצום שיהי' בחי' חכ'. אך למעלה הצמצום הוא ירידה והשפלה ולמטה הצמצום הוא שלא יהי' ירידה בדברים הבליים אלו, וזהו"ע יו"ד.

ה' , הנה ה' עושין מיו"ד ממשיכים לאורך ורוחב והיינו כמו שברק המבריק נמשך בהשגה והבנה באורך ורוחב אריכות ההתבוננות איך דמה גדלו מעשיך הוי' והיינו ריבוי גדולי הנבראים שנתהווה, ועיקר רצונו דוקא באדם למטה, ועי"ז יהי' שמחת הנפש בה' עושה, וזהו"ע תשובה עילאה מלמטלמ"ע, וע"ז נתקן ענין התפלה תחילה פסוד"ז הללו את ה' מן השמים כו' כי נשגב שמו לבדו שאפי' בחי' נשגב הוא רק שם והארה בעלמא ואח"כ ברכת ק"ש ועי"ז ואהבת שיהי' לאלקות¹⁴*. ו"ה הם תומ"צ, תורה הוא ו' דכתי' הקול קול יעקב קלא קדמאה חסר ו' הוא קול תפלה וקלא בתראה הוא קול תורה שהוא בחי' ו' וכמ"ש קול קורא במדבר, וכן כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וכן כל הקורא בתורה כאילו קורא בשמותיו של הקב"ה כמו כשקוראין לראובן בשמו ה"ה בא כמו"כ ע"י התורה ממשיכים הארת אוא"ס. וה' הוא מצות המלך, ובכלל הוא צדקה צדק ה' שנמשך למטה¹⁵.

וזהו"ע שם הוי' שבכאו"א מישראל ולכן לא אבה לשמוע אל בלעם, ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה, וצ"ל מאחר דלא אבה לשמוע איך שייך ויהפוך כו'. והענין דהנה זה לא קאי על בלעם דלא מצינו כלל שקלל את ישראל כ"א ברמז כמו וישת אל המדבר פניו, אך הענין דהנה כתי' בפ' ראה את הברכה אשר תשמעו ואת הקללה אם לא תשמעו, דהנה מ"ש ולא אבה קאי על צדיקים דהנה נת"ל שהו"ע ביטול שלמעלה מטו"ד ובחי' בטל רצונך והתבוננות ותומ"צ שהוא מדרי' הצדיק, ומ"ש ויהפוך הוא קאי על בע"ת שפגם וזהו הקללה אם לא תשמעו ועז"נ ויהפוך כו'.